לא רוצה לגן

ילד שלי היה איתי בבית עד גיל שנתיים. בספטמבר הוא התחיל את הגן בקיבוץ שעליו עברנו. התחלנ היתה קשה אבל אחרי שבועה הוא הסתגל וכמה שבועות היה נפלאה-שיחק יפה,שר,רקד... גננות אמרו לי שהוא מתנהג כאילו הוא שנים בגן,פשות ילד מקסים. ואז הוא חלה והיה שבועה בבית. כשהוא הבריא הכול התחיל מחדש-שבועה הוא בוכה בגן,פרידה איתי מאוד קשה: הוא צורח בהיסטריה,בוכה במהלך היום ,לא אוכל שום דבר בגן.. כשחוזר הביתה עצבני,זורק דברים על הרצפה,בוכה מכול דבר... ובבוקר מתחיל סיוט-"לא רוצה לגן,לא רוצה לגן..." חוזר על מנטרה הזו עד הדלת של הגן. גם היום היה אותו דבר. אני כבר לא יודעת מה לעשות, כבר חשבתי להוציא אותו מהגן.. מה אתם אומרים? רק להוסיף שבבית כול השבוע הוא היסטרי-זורק דברים על הריצפה,מרביץ לי,צורח,בוכה. דיברתי עם גננת היא לא רואה בזה שום דבר חריג,אומרת שהוא יסתגל מחדש, אבל למה תגובה כזו בבית?

הלן שלום אין מה לעשות, לפעמים עוברים את מסכת הפרידה מחדש. אסור לך להיכנע כי השארתו של הילד בבית עלולה לגרום לחרדות והגברת התופעות שאת מתארת. נסי לקבל את עזרת הגננת בייעוץ ובתכנון ההגעה לגן בבוקר כך שהיא תהייה לו קלה יותר. אין כאן קיצורי דרך. נסי להתמיד בהבאתו לגן בצורה מסודרת וכמובן בתמיכה בו. סביר להניח שתוך זמן קצר הוא יתרגל שוב והעניין יחזרו לשגרה. בברכה ד"ר אורן קפלן