שאלה קטנה...

שלום אני נערה בת 19 ואני סובלת מבולמיה בערך שנה ומאנורקסיה כבר שנה וחצי(בתקופות). אני לא יודעת אם זה קשור אבל...בזמן האחרון אני מתקשה לישון בלילה.אני פשוט מתה מפחד.מדובר במצבים קיצוניים:או שאני ישנה שינה ארוכה ועמוקה מאוד,או שאיני ישנה כלל. כל רעש קטן מקפיץ אותי.עולים לי כל מיני פחדים ישנים מהעבר,אמונות טפלות,נוסטלגיה על דברים טובים שאבדו(זה גם מפחיד להרגיש).האם זה בגלל הטפול הפסיכולוגי?יכול להיות קשר?כדאי להפסיק??. נ.ב-יש לציין שסבלתי בעבר מתופעה של חוסר שינה בגלל פחד,עד גיל 8 לערך.ומאוחר יותר בין הגילאים 16-17 זה חזר לעיתים.אז היה קורה שלא הייתי מצליחה להרדם גם בלי תחושות הפחד.הייתי מסוגלת להרגיש עירנית 3 ימים!!!! תודה לכם.

שלום זה יכול להיות קשור וגם לא קשור להפרעת האכילה, אין כאן חוקים ברורים מראש. לא כדאי להפסיק את הטיפול, כדאי לספר את זה למטפל/ת ולהתייעץ מה לעשות. לעיתים עולים בטיפול דברים קשים שמשפיעים על מצב רוח ותופעות במהלך היום. להפסיק את הטיפול בגלל זה, זה כמו הבדיחה על אדם שאמר שמרוב קריאה על הנזקים שגורם העישון הוא החליט להפסיק לקרוא. הטיפול זה לא הבעיה, אלא הבעיות שבגללם פנית לטיפול. התהליך הזה לא תמיד קל. אז מה האלטרנטיבה? לדחות את זה בעוד כמה שנים כשהסימפטומים יחמירו? בהצלחה ד"ר אורן קפלן