נישואין
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
שלום וברכה, אני אוהבת מאוד משהו והוא אותי. אני יושעת שהוא רוצה בנישואין ואני גם. "הבעיה" שלי היא הסביבה, החברותשלנו לא מפריעה להורי (והסביבה הקרובה) כי הם חושבים שזה לא רציני ושזה יעבור, אבל אני חושבת שכשאני יודיע להם שאני מתחתנת הם יקבלו זאת כי לא תהיה להם ברירה(כך אני מקןה ומשכנעת את עצמי) אבל זה בהחלט יאכזב אותם אני לא יודעת מדוע אכפת לי כל כך מה הורי ירגישו אבל זה בהחלט מפריע לי אני גם יודעת שאני לא יוכל לשנות אותם..... בקצור האם יש לכם איזו שהיא רעיון כיצד ניתן להסביר להם שהבדלי מוצע והשכלה וכד' לא עושים את האדם טוב יותר או רע יותר .
שלום לאלמונית בדרך כלל קשה לשנות דעות של אנשים על ידי הסברים, אנחנו בדרך כלל מקובעים במחשבות שלנו, ומנסים למצוא כל דרך כדי להצדיק אותם. אני מניחה שהורייך חושבים ורוצים להגן עלייך, ולכן אני מקווה שכשהם ייראו שאת מאושרת, ואת בונה יחסים יציבים עם בן הזוג שלך, הם יילמדו לבטוח בו, ולשמוח איתו, ויוכלו גם להוריד את ההתנגדויות נגדו ונגד הקשר ביניכם. הקצב שבו ההתנגדויות שלהם יירד, הוא גם בהתאם לאיכות היחסים שלך עם בן זוגך, אבל גם במידת העקשנות שלהם לשמר על הדעות שלהם. בסופו של דבר, הם חיים את החיים שלהם ואת חייה את שלך. ונכון זה חשוב ועדיף שהורים יקבלו בברכה את הבעל, אבל בסופו של דבר את תחיי עם הבחירות שלך. הם את הבחירה שלהם כבר עשו. אני חושבת שמילות המפתח הן סבלנות וסובלנות. את כלפי הדעות שלהם (זה שלהם!) והם כלפי הבחירות שלך. עם הסבלנות והסובלנות אפשר להגדיל את הבטחון והאמון בהצלחה בקשר
אלמונית שלום אני מסכים עם דברי א' ואין לי הרבה להוסיף. נסי לברר קצת יותר לעומק את עמדתם של הוריך, יתכן שתהיינה לך הפתעות כי בינתיים זו השערה שלך ללא בדיקה. בסופו של דבר תצטרכי לקבל את ההחלטה ולחיות עם הקונפליקט במידה ויווצר, לפי מה שאת מתארת זה נשמע משהו שאפשר בהחלט לחיות איתו ושזה קשור בעיקר ליכולת שלך (ולא שלהם) להכיל את הקונפליקט. בברכה ד"ר אורן קפלן
מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית
