מוזר

שלום ד"ר ילד שתקן מאוד, לא מדבר בכיתה אלא רק אם פונים אליו בשאלה. לא מביע את דעתו ולא מתווכח וכאילו כלום לא מעניין אותו. האם זה טבעי ?האם יש אישיות כזאת? ואם אפשר לשנות אותה? הילד הוא בן 10 שנים והמורים שלו אומרים לי כי הוא שתקן מאוד ולא מדבר תודה מראש

שלום אילן, כמה שאלות שאולי יעזרו קצת להבהיר את העניין. למשל, ואיך הוא בבית? האם גם בבית הוא מאד שתקן או שהוא מבטא את עצמו? האם בבית הוא מתווכח ומביע עמדה, ורצונות? האם יש לו אחים איתם הוא משחק או רב? האם הוא הולך לחוגים? או לפעילויות מחוץ לבית הספר? האם יש לו חברים בכיתה, או מהשכונה או במקום אחר? האם הוא "מפחד" ממבוגרים באופן כללי? מה שאני מנסה לשאול זה עד כמה ההתנהגות הזאת ספציפית לבית הספר, או אפילו לכיתה הזאת (כלומר, האם בכיתה א' או ב' היה אחרת) או שזה משהו שמלווה אותו הרבה שנים, בהרבה מצבים. אם זה משהו יחסית ספציפי לסיטואציה של הכיתה ובית הספר, צריך להבין מה יש שם שגורם לו להסתגר. האם זה בעייה לימודית? אולי הוא לא עוקב אחרי הנעשה בכיתה? אולי המורים מעוררים בו פחד? אולי החומר משעמם אותו? (את זה אני יכולה להבין...) אבל אם זה משהו יחסית קבוע, צריך להבין האם זה משהו שגורם לו סבל או שמהווה בעייה, או שזאת פשוט נטייה להיות מופנם יותר, שקט יותר. בכל מקרה, נראה לי שצריך להבין את העניין לעומק, ולהבין מה הגורמים למצב. יש אפשרות שהמצב המשפחתי בכללותו משפיע עליו, ואז לא כדאי "להפיל" את ה"אשמה" על הילד.

בכל מקרה אין 'אשמה' !!!!!!!!!!!!!!!!! חשוב למצוא את הדרך אל הילד ולהבין מה גורם לו לבחור ולהעדיף את דרך ההפנמה והשתיקה,...... לא הילד אשם, לא ההורים אשמים, לא הגננת אשמה......... התעסקות בהאשמות היא התעסקות לא בונה. התעסקות בהבנת המניעים חשובה הרבה יותר. א

שלום, לילד יש חברים אך לא הרבה . כל המורים שלו מכתה א עד ד אומרים שהוא מאוד שתקן ולא מדבר אלא בפנייה מן המורה . מבחינת הלימודים הוא טוב מאוד. בעייתו העיקרית היא במצבים קבוצתיים כך שהוא לא מדבר ולא משתתף. בבית הוא בכלל לא שתקן הוא כל הזמן מדבר ולא שותק. וזה מה שמטריד אותי האם הילד ביישן או יש לו חרדה חברתית או שהוא כך מופנם אמת אני לא יודע !!!!!!!

אילן שלום הבעיה מתמקדת בכיתה, אתה אומר שיש לו מספר חברים טובים ושבבית אין בעיה. אם כך, במידה ויש בעיה היא בהקשרים ספציפיים שאותם צריך לחקור. הייתי מנסה להתייעץ עם פסיכולוג בית הספר ומבקש שאיש מקצוע יצפה בילד בכיתה, בלי כמובן שהילד ידע שהתצפית מתמקדת בו. אני חושב שאין לך מספיק מידע כדי להבין מה בדיוק קורה. זה יכול לנבוע ממספר רב של גורמים והאופן בו הוא יושב בכיתה, גם אם לא עונה, הוא דבר שצריך להכיר יותר לעומק. אחרי שתהיינה השערות יותר מבוססות אפשר יהיה לחשוב על הטיפול המתאים בהקשר הנכון. בברכה ד"ר אורן קפלן