פדופיליה

אני בן 30 ונמשך מאד לנערים צעירים בני 11-15 מאז ומתמיד. לבנות יש לי משיכה מועטה ביותר וגם אין לי ממש נסיון איתן. אין לי צורך בטיפול של דיכוי כמו שעושים בכלא, כי הדחף המיני שלי נשלט ואני לא ממש "עוסק בפלילים".. (אם כי עלי להודות שיש לי נסיון בתחום, בייחוד עם נערים הומואים שמחפשים מבוגרים). האם קיים טיפול שיכול לשנות במידת מה את הנטייה המינית? איזה טיפול מומלץ לכאלה כמוני? למרות תשוקתי להעניק אהבה ולפתח מערכת יחסים רצינית, האם קיימת בחורה שתוכל להשלים עם מגבלה כזו? או לחילופין, האם ניתן לשמור כזה דבר בסוד ולקוות שבת הזוג לא תחשוד כשהמשיכה אליה קצת חלשה?

בהמשך למכתבי הקודם, עלי רק לציין שלגברים (מעל גיל 17) לחלוטין אין לי משיכה, כך שלאמץ אורח חיים הומוסקסואלי לא עומד על הפרק.

לך תחקור קצת את התופעה בטיפול הכוונה. הרי אתה מבין שזה קשור בהתפתחות שלך-שמשהו בה גרם לך להתקבע בסטיה הזאתי.

כפיר שלום פדופיליה נחשבת לסוג של פרברסיה (סטייה) ויש לה גם היבטים חוקיים חמורים למדי. יש למה שאתה מתאר השלכות רציניות על איכות החיים שלך והקשרים הבין-אישיים שאתה יכול ליצור ואני לא בטוח שאתה קולט עד כמה זה משבש לך את החיים, ועד כמה זה עלול לשבש לך אותם בהמשך. השאלה כרגע אינה האם אפשר להעלים את הנטייה או האם תמצא בת זוג שתקבל אותה. לדעתי כרגע כדאי להתמקד בשאלה כיצד אתה תופס את עצמך, מה המקורות לנטייה הזו וכיצד אתה מתמודד איתה כרגע. שאלת שינוי הנטייה וקשרים עם אנשים בוגרים/ות יכולה לעלות בהמשך אבל היא תצטרך להיבדק על רק של תשתית הרבה יותר רצינית ממה שיש לך כיום להבנת העניין. אני מציע לך לפנות לטיפול ולא להשאיר את הדברים פתוחים. בברכה ד"ר אורן קפלן

שזה משבש, בכל זאת אני חי עם עצמי 30 שנה... עם זאת מצבי אינו כזה טראגי כפי שאולי משתמע מדברייך. אני אומנם קצת מוקף בבדידות (וגם בלא מעט לחץ מההורים והסביבה), אבל בסך הכל אני אדם די שקול, ואין לי שום סימפטומים כפייתיים. הרקע למצבי בגדר תעלומה, אבל ברור שאין שום סיבות טראומטיות. הנסיבות הסביבתיות בהן גדלתי וחונכתי היו נורמליות לחלוטין. אני נוטה להאמין שיש איזשהו גורם גנטי משום שטבועים בי בברור זכרונות של פנטזיות מגיל מאד מוקדם (כשבעצמי הייתי בן 6), אבל שוב.. הנושא הזה הוא לוט בערפל, ואני לא בטוח שגם איש מקצוע יוכל להגיע למסקנות חד משמעיות. בקשר להיבטים החוקיים, מובן שאני מבין את מידת חומרתם, אבל בוא נגיד שאני כמו נהג שנוסע 110 היכן שמותר לסוע 90, אני לא מאלה שנוסעים 200.... (מעדיף לא להכנס לפרטים). בכל מקרה, ידוע לך איזה סוג של טיפול מומלץ? ידוע לך לאיזה תוצאות ניתן להגיע בו? לאן עלי לפנות? תודה! כפיר

כפיר שלום אני קוראת ומתמלאת בזעם, בזכרונות.... אחותי נשואה לאדם שאף אחד מלבדי ומלבד אחיותיי , לא יודע למעשה מי הוא באמת... כשאחותי נישאה, היינו קטנות ותמימות והוא עשה בנו כרצונו... אנחנו לא דיברנו... היום אני מעל גיל 30 ואחיותיי גם. הוא לא מעיז להתקרב אלינו או לילדות שלנו... גם הוא לא עשה לאף אחד מבחוץ שום דבר, אלא מביפנים. מה שאני רוצה להגיד, נו אז התחתנת, ובאמת מצאת משהי שתסכים לחיות איתך... מה עם המשפחה שהיא מביאה איתה? מה עם הפיתויים שיהיו לגבייך קיימים כל הזמן. אנחנו כילדות, ישנו המון פעמים אצל אחותי, היה לו יותר קל. אולי גם הוא רצה להתגבר כמוך ולא יכל... אחותי שנשואה לו לא יודעת כלום, אנחנו שומרים על קשר של שתיקה למענה. מה שמצחיק הוא שהם לא חיים טוב, שהיא לא נמשכת אליו מינית. יש להם ילדים והם אומללים ..אני חושבת שבתוך תוכה היא יודעת באמת מיהו... אני מדברת ממקום כואב, ומאותו מקום כואב אני מבקשת ממך לטפל בעצמך, לא למענך כמו לטובת כל הילדים שיהיו "נגישים" אליך בכל מני סיטואציות בחיים ואז הפיתוי יהיה גדול מדי... אני לא חושבת שאפשר בכלל לקיים זוגיות נורמאלית עם נטיה כזו, כאשר היא לא מטופלת.. אתה יודע, בזוגיות יש הרבה קשיים ולפעמים אלו הם הפירצות.... X

ברצוני להגיב ל-X. צר לי מאד על הטראומות אותן עברת, אני מזדהה בצורה עמוקה עם כאבך, ואני סולד בדיוק כמוך מאדם שאינו שולט ביצריו וכופה עצמו על ילד. באופן אישי אני יכול להעיד על עצמי שאני לא רק נמשך מינית לילדים - תתפלאי, אני גם מאד אוהב אותם. ההוכחה לכך היא שהייתי פעיל 4 שנים בפר"ח (פרוייקט חונכות של האוניברסיטה), נתתי את נשמתי לכל אחד מהילדים המקסימים אותם חנכתי, ולא נגעתי באף אחד מהם בצורה "בלתי הולמת" ולו פעם אחת, וזה לא שאני מלאך - בהחלט היה פיתוי, אבל אני גם יש לי שליטה מלאה על עצמי ולמדתי במשך השנים כיצד לתעל את נטייתי המינית למטרות חיוביות! הנסיון המיני שבכל זאת יש לי זה הוא רק עם נערים בוגרים יחסית (גיל 16 ומעלה), ורק אחרי שהיה ברור לי שהם מנוסים בקשר כזה , בשלים אליו ומעוניינים בו מרצונם. (אל תאמיני לי, את מוזמנת להתחבר לצ'אט של נענע, "חדר גאים" ולהווכח בעצמך בכמות הנערים שמחפשים שם חום ואהבה, חלקם אף מחפשים מבוגר). לא, אני לא מאלה שאת קוראת עליהם בעיתון או ב"שידור חוקר", ואני לעולם לא יעשה לילדיי מה שאביך עשה לך, מסתבר שגם אצל פדופילים צריך להזהר מהכללות! עם זאת אני מודע למגבלות שלי, וכן מחפש שיפור באיכות חיי, אני כן רוצה לבנות מערכת יחסים רצינית ובוגרת שנער אינו מסוגל להעניק לי. אז נא לא להכנס לפאניקה מעצם נוכחותי כאן, ילדיכם בטוחים.