בבקשה תעזרו לי

שלום לך דר'.אודע לך מאוד באם תוכל לעזור לי בבקשה.יש לי בעיה שמסבכת לי את החיים.אני סטודנט בן 28 מתחיל עכשיו שנה אחרונה ללימודי.באופן כללי שאני בחור די מבולגן ולא מסודר גם לא כל כך אוהב ללמוד ולהשקיע.אבל בעיה עיקרית היא כזאת לפני כ3 חודשים נפרדתי מחברה שלי אחרי קשר של שנתיים.היא מאוד אהבה אותי אך פרידה הגיע מיוזמתה כנראה נשבר לה מהתנהגות הילדותית שלי.אני לא כל כל אהבתי אותה פשוט היה לי לא רע בקשר.אך בעיה היא כזאת והיא פשוט חוזרת על עצמה שוב ושוב (זה כבר קרה לי לפני 5 שנים ואז לימודים שלי נדפקו לימודים עכשיו זהו נסיון השני שלי) כל פעם שקשר שלי נגמר (אפילו כשאינני רוצה להמשיך בו) אני נהיה אובססיבי וקנאי ומתחיל להציק לבת זוג לאחר הפרידה.מנסה להתחנן לחזור וכו,.למרות הידיעה הברורה שאני לא אהיה מאושר.ואני יודע שזה גם לא דרך להחזיר בן אדם.(מאמין שאם לאחר הפרידה לא הייתי מתנהג כך היינו חוזרים).כל החיים שלי ישר נהפכים לסרט שאני חי בתוכו הכל הולך פייפר ושליטה המינימלית שיש לי בחיים עד עכשיו הולכת לאיבוד. וזה בהתחשב בעובדה שמחר אני מתחיל לימודים.אני אובד עצות לגמרי אנה עזרו לי בבקשה .אני יודע שזה לא טוב אך אני מצליח להחזיק מעמד שבוע ואז מתקשר אלי 5 פעמים ביום+אנו עובדים ביחד.אנה עזרו לי

כרגע אתה שוב באותו משבר שאתה כבר מכיר, וכמו שעברת את הקודמים מן הסתם תעבור גם את זה תוך פרק זמן כזה או אחר. השאלה היותר חשובה בעיני היא איך אתה מתקדם עם עצמך ככה שתוכל להיות בקשר עם בחורה שאתה רוצה, בלי להרוס אותו, כך שתוכל להפרד ממי שלא מתאימה לך בלי להשתגע, ככה שתוכל להתמודד עם הקשיים של הלימודים כמו בן אדם שיכול ללכת לעבר מטרה אחרי שהוא בוחר בה. אתה מספר על כך שאתה עצמך מרגיש שאתה קצת ילדותי, ומתקשה ממש להתחייב ולהשקיע בדברים (לימודים, קשר וכו'). נראה לי שאולי בגיל 28 זה זמן טוב לבדוק האם אתה רוצה לעשות איזה מהלך עם עצמך וקצת להתבגר.... בקיצור, נראה לי סביר להמליץ לך לפנות לפסיכולוג כדי להבין טוב יותר מה קורה לך ולמה, ואיך אפשר לשנות את אותם דפוסים שמפילים אותך. יש הרבה פעמים שירותי ייעוץ לסטודנט במסגרת האוניברסיטה.

למה שלא תלך ליעוץ פסיכולוגי? יש גם במוסד בו אתה לומד!

דני שלום אם אתה הופך לאובססיבי אחרי הפרידה, למרות שאתה יודע שזה לא הקשר שאתה רוצה, אז כנראה שהפרידה והבדידות בוערים לך מבפנים ואתה מחפש משהו כדי למלא איתו את הריקנות שבתוכך. אם זה המצב אתה לא חייב למלא אותה דווקא בקשר הקודם. מאחר ואתה כבר מכיר את עצמך ואת מה שקורה אני מציע לך להתארגן הפעם אחרת. לתכנן פעילויות ברמה יומיומית שימלאו לך את כל הזמן, לשים לב במיוחד לפעילויות חברתיות, בין אם חוגים, הרצאות, טיולים או סתם בבית הקפה באוניברסיטה. חשוב לעשות ספורט כיוון שהוא גם עוזר נגד מצבי הרוח בתקופות כאלה. אם צריך פנה אפילו לרופא המשפחה ובקש משהו להרגעה. סביר להניח שאחרי הימים הראשונים תוכל לאט לאט להירגע ולבחון את העניינים בצורה שקולה יותר. כך לפחות בטווח הקצר. בטווח הארוך אני חושב שהמלצתם של לילה ואור לפנות לטיפול פסיכולוגי עשויה לעזור לך, ולא רק בפרידה הנוכחית, אלא בהתארגנות כללית יותר של החיים שלך והבלאגן שמתרחש בהם לפי תאורך. בברכה ד"ר אורן קפלן

תודה דר' אני אנסה,פשוט קורים לי מצבים ש"קופץ לי ז'וקנ בראש" ואני מתקשר ושוב מרגיש גרוע אני אנסה שוב להתארגן מחדש ולצאת מהloop