התנהגות ילדים

בתי בת השנתיים וחודשיים וגן לפני חודשיים הכנסנו אותה לגן חדש, לפניכן היתה אצל מטפלת השתנתה התנהגותה. היא מתמרדת, צועקת עושה בכוונה. לדוג' מבקשים ממנה לרדת מהשולחן היא לא מקשיבה, מורידים ואמורים לה אסור והיא באה ושוב עולה וכך הלאה. בבוקר קמה ומתחילה עם סצנות, מבקשת בקבוק שוקו, מביאים לה היא דוחפת את הבקבוק על הריצפה ואומרת לא רוצה, אומים לה למה את זורקת, את לא רוצה את לא חייבת לשתות. היא עונה לשפוך. אנחנו לוקחים את הבקבוק בחזרה למטבח ואז היא מתחילה לצעוק בקבוק מביאים לה ושוב אותו דבר. כל דבר זה מלחמה וצרחות ולא ברור מה היא רוצה. כל מה שמנסים לא עוזר. אני כל הזמן מדברת איתה ושואלת מה את רוצה, למה את בוכה וכלום לא עוזר. מה עושים?

דנה שלום הייתי מציע לך לעשות מעקב אחרי התנהגותה של בתך במהלך היום ולתעד את מה שקורה. שוחחי גם עם הגננת כדי לברר כיצד היא מתנהגת בגן והאם יש לך התפרצויות כאלה גם שם. סביר להניח שההתנהגות הזו איננה אחידה ובעזרת רישום מסודר תוכלי להבין מתי יש התפרצויות ומתי אין. ברור שצריך להציב גבולות, זו התנהגות שלא יכולה להמשיך. עם זאת, במצבים כאלה יכול להיווצר דפוס בו צועקים וגוערים בילד על כל דבר שהוא עושה. צריך להחליט על מספר דברים מצומצם ששם יוצבו גבולות ברורים ונוקשים. לעומת זאת, דברים שהם לא עקרוניים ועליהם עוברים לסדר היום ומקבלים את "השגעונות" שלה מבלי להעיר ולהתרגז. ברור שהילדה עושה את הדברים מתוך מקום של חולשה ומצוקה, למרות שאת יכולה לחוות זאת ככוחנות. היא ללא ספק גם בוחנת אותך ואת תגובותיך ולכן כל כך חשוב לטפל בענין. במידת הצורך אם ההתנהגות אינה משתנה בקרוב אחרי נסיונותיך פני לייעוץ אצל פסיכולוג ילדים כיצד לנהוג. בברכה ד"ר אורן קפלן

לדר' קפלן שלום רב, פתח דבר, אודה על התייחסותך העניינית. בגן ביררתי על התנהגותה ומתברר כי היא ילדה טובה מאד וכנראה ההתנהגות שלה הזאת היא רק בבית, לא קיבלתי אילו תלונות מהגן. מה שנראה זה שהיא עושה דווקא כל הזמן וכמו שאמרת בוחנת את התגובות שלי וקשה לי להתעלם מיהם, כמו טיפוס על שולחן שלא ניתן להתעלם וברגע שאני מורידה אותה ואומרת אסור לעלות לא עוברות 2 שניות והיא שוב עולה וכך הלאה. השאלה היא האם להעניש אותה ע"י לשימה בחדרה ולא לצאת מהחדר עד שהיא מתנצלת או שלא. ישנם אסכולות שאומרות שמותר להעניש ילדים וישנם כאלה שאומרים שאסור, אולם בינתיים הילד ללא גבולות ועושה ככל העולה על רוחו- איפה הגבול?