תודה לד"ר קפלן על המאמר המקיף בנושא חרדות, ושאלה

אנו הורים לחייל בצבא שנחשף למצבי חרדה לעיתים רחוקות מאז ימיו בתיכון. ה"התקפים" מופיעים פעם בחצי שנה בערך. הוא התחיל טיפול ועזב לאחר שחשבנו שהכל הסתיים, והנה שוב זה קורה, ולא ברור לנו למה. קראנו את המאמר, ורצינו לדבר עם הבן לגבי הסימפטומים וכו', ואז חשבנו לעצמנו שיתכן שגילוי המידע המקיף הזה לבן שלנו, יכול לגרום ל"אימוץ" תופעות נוספות המופיעות במאמר על מנת שהוא "ינעל" על כיוון מסויים של סימפטומים, על מנת לכוון אותנו או אותו לסוג מסויים של טיפול. אנחנו כולנו אינטליגנטים, והילד מאד מוטרד מהעניין ורוצה להפטר מהצרה הזו, אבל חשבנו לעצמנו שאולי כשמישהו סובל מחרדה, הוא אולי יכול לאמץ לעצמו סימפטומים נוספים מעבר למה שיש לו, כדי "לחדד" או למקד את כיוון הטיפול, כאילו להגיד :"הנה, זה בדיוק מה שישי לי כולל זה וזה.." רק על מנת להגיד "זה בדיוק מה שיש לי".אני מקווה שאני מובן. התוצאה יכולה להיות בעצם החמרה בשל אימוץ סימפטומים כתוצאה מקריאת המאמר. מה אתה אומר על תיאורית הקונספירציה הזו? האם יש התייחסות שונה לעניין שמדובר בחייל? הוא חייל טוב, ואם ידעו בצבא על זה הוא יפגע, הוא לא מעוניין שידעו. זה אומר שצריך לטפל אצל פסיכולוג פרטי. האם מחובתו להודיע על טיפול כזה לרשויות מבחינה אתית או חוקית? האם כל טיפול מחייב דיווח, או שרק מקרים קשים? ותודה על ההתייחסות. אתה עוזר מאד.

שלום קריאה של חומר שמסביר את הבעיה יכול להקל על המצוקה ואין סיבה שילדכם יאמץ בעיות נוספות בעקבות זאת. יש משהו מרגיע בהבנה "מה יש לי" ושיש לכך טיפול. אם הוא נמצא קרוב לבית יש אפשרות מעשית להפנות אותו לטיפול פסיכולוגי באופן פרטי בתקופת הצבא. עקרונית אתם צודקים שיש חובה לדווח על כך לרשויות הצבא, אבל חובה זו חלה על החייל ולא על הפסיכולוג (אלא אם יש חשש לאובדנות או בעיה חמורה שעלולה לסכן חיים). בעיקרון אם אתם רוצים לפעול לפי התקנות הצבאיות הפנו אותו לקב"ן צבאי שיוכל לתאם לו טיפול פסיכולוגי במסגרת הצבאית. בברכה ד"ר אורן קפלן