לד"ר אורן קפלן

חיכתי המון זמן, אז אני שמחה שחזרת. יש לי בעיה קשה ביכולת להתבטא ושאלתי כאן שאלה שאני לא יכולה לכתוב אותה שוב פעם. אני מתחננת שתקרא ותכתוב לי תגובה שתעזור לי לבטא את המצב שלי שאני מנסה לכתוב אותו. הנה קישור לשאלה http://nana.doctors.co.il/m/Doctors/a/Forums/xFF/Read/xFI/6/xPG/493/xFT/484047/xFP/484043

אמילי שלום ללא התופעות הגופניות שאת מתארת הייתי אומר שזה סוג של דחיינות. אנשים דחיינים מתקשים לבצע את המטלות המיידיות ומנסים לדחות אותם הלאה. ברגע שצריך לעשות דבר מה הם לפתע מגלים המון דברים אחרים אטרקטיביים, למעט הדבר עצמו שצריך לסיים. התופעות הגופניות שאת מתארת עשויות להעיד על גרסה חמורה של התופעה, אבל אולי גם משהו אחר. מאחר וקבעת תור לטיפול חשוב יהיה לעשות היכרות אישית עמוקה כדי לרדת לשורש העניין. עם זאת עלי להתריע בפניך שלפי התכונה הזו יש חשש שלא תגיעי לטיפול או לא תשרדי בו זמן רב כי גם זה מטלה שקבעת לעצמך ולפי הנוהל לפיו את פועלת סוג כזה של פעילות הופכת לבלתי אפשרית. עליך לעשות כל מאמץ כדי לא להכשיל את עצמך בטיפול כי זה הסיכוי לצאת מהמצב. לתופעת הדחיינות יש הסברים שונים, בבסיס ישנה חרדה מסיומם של דברים הן בשל החשש מכישלון במהלך הביצוע והן בשל משמעות הסיום עצמו שכרוך במחוייבויות מצורות שונות. כל מחוייבות במטלה מיידית, ואפילו מטלה פשוטה כמו סידור החדר, הופכים לגורם מאיים על הדחיין וכך ממשיך לו המעגל שאת מתארת בהודעתך. אני מציע לך להתייעץ גם עם פסיכיאטר מאחר ותרופות נוגדות חרדה עשויות להשתלב היטב עם הטיפול הפסיכולוגי. את תזדקקי לתמיכה וכוחות כדי לעשות את השינוי וכדאי להיעזר בכל הכלים האפשריים לצורך כך. בברכה ד"ר אורן קפלן

אני מאוד מודה לך ד"ר אורן קפלן על התשובה המפכחת ומאחלת לך חיים אורכים, בריאות, איכות חיים גבוהה, שיתגשמו כל משאלותיך ורק טוב . אלף תודות לך .