ייעוץ
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
יש לי חשש מהבאת השאלה הבאה שכן היא אינה עולה יחד עם חוש האמהות המולד. מדוע אין אני מתלהבת מללדת ולהביא ילד לעולם?? איני צעירה אם זו השאלה שלך אני בסביבות גיל ה-30 נמצאת במערכת יחסים ארוכה ואיני נשואה כי גם זה לא ממש מושך אותי.למה המחשבות שלי כ"כ שונות משל האחרים? האם זה בשל העובדה שאיני מאושרת או שחשה כעס רב על כל מה שקורה בעולם ובעולמי הפנימי בפרט?? כמובן שאיני יכולה לדבר עם אף אחד בנושא כי הוא בעל משקל "כבד" ולא יהיה מובן. אני מרגישה כי הזמן רץ ואני לא "מתבגרת" אם לזה קוראים התבגרות..מצידי לחיות לנצח צעירה שעושה מה שרוצה בדיוק באותו הרגע חוששת ממחויבות כספית מאוד פוחדת לא להצליח.יש לי תחושה שילד יכביד על החופש שלי ולא אוכל להתמודד עם זה בשלב זה.במשפחה כמובן מתים שאתחתן ולא מבינים מדוע זה לא מזיז לי כלל.אין צורך לומר שכל החברות שהיו רווקות רצו בכל מאודם למצוא את האחד ואכן רובן התחתנו אם לא כולן!!! אני מרגישה בתוך בועת משחק בחיים כאילו אני ילדה שיכולה ל"שחק" מה שבא לה כשבפועל מבינה שאולי אצטער על זה מאוחר יותר..לגבי טיפול פסיכולוגי אם צריך, אני לא הכי מאמינה בזה שכן אני מאוד מודעת לבעיה זו ולאחרות ואני אומרת לצמי מה יוכלו לחדש לי כבר ? שזה נובע מאכזבה?? מתחושת אי צדק כלפי דברים שעברתי?? יכול מאוד שזו הסיבה אבל אני לא חושבת ששיחות יניבו פתרון..האם אני צודקת או סתם אנטי לכך??
קרן שלום ההודעה שלך עמוסה ברגשות אשמה על מה שאינך. בתחילה לגבי חוסר הרצון שלך במיסוד משפחתי ולאחר מכן על כך שאינך רוצה טיפול. אם אין בעיה, אין צורך בטיפול. מי החליט שעכשיו את צריכה להתחתן ולהביא ילדים? מי קובע שזו בעיה? מי קובע שזו בעיה שצריך לטפל בה בכלים פסיכולוגיים? אם את שלימה עם אורח החיים שלך, אין כל סיבה בעולם שתהיינה לה רגשות אשמה כאלה. שימי את "המלחיצים" במקומם ותסבירי להם שזה מה שאת בוחרת כיום. גיל 30 הוא לא סוף הדרך, יש לך עוד שנים רבות להחליט ולשנות את דעתך, במידה ותרצי. אנשים רבים בוחרים כמוך והדברים העיקרי שנראה לי רלוונטי כרגע הוא לקבל את עצמך כפי שאת וללא רגשות אשמה על כך. אציין בהערת שוליים שאם את כן מוטרדת מכך או שיש אמביוולנציה כלפי הנושא, יש בהחלט מקום לקבל ייעוץ פסיכולוגי כדי לעשות בירור. אבל אם כל הסיפור סובב סביב תחושת אי הנוחות בגלל הסביבה, הטיפול העצמי שלך יכול להיות יעיל ומהיר. בברכה ד"ר אורן קפלן
קפלן חזרת מהחופש עם כוחות מחודשים,יותר פתיחות ופחות פוציות. זה מרענן ונקוה שתמשיך ככה.
את חשה אכזבה כעס אי צדק את לא מאושרת ואת יודעת בערך את הסיבה לכך. זה עדיין לא אומר שהפתרון והתחושות הטובות ההפוכות מאלה שאת מרגישה כעת יופיעו ככה סתם . ניכנסת לכאן לקבל יעוץ וזה צעד ראשון לצורך שלך בחיזוקים ובתמיכה ,את כן זקוקה ללמוד התנהגויות אסטרטיביות עם בן הזוג והסביבה וכן זקוקה לשינוי מחשבות שגויות וגם עיוותם במשך הזמן שמוטבעות בך מהעבר. אינך יכולה לקיים זוגיות רגילה ,אינך יכולה לחשוב עדיין על הרחבת המשפחה ,ואת עסוקה המון באיך להרגיש חופשייה ולהוריד את הנטל הכבד והבעיות שאת מתמודדת איתם בעולמך הפרטי והכללי.מצד שני אני מניחה שאת כן רוצה את כל הדברים שאת דוחה . לכן להכנס לתהליך טיפולי לאיש מקצועי וטוב יעזור לך בימינו המון אנשים צעירים מרגישים פגועים ומושפלים שרוטים ואובדים .בגלל כל המצב בעולם ,ובקטע של גרושין של הוריהם (אינני יודעת מה מצבך בתחום) אך באופן כללי הכעסים שנובעים מכך מצטברים ואם לא יטופלו ,אפילו שתנשאי בנישואים המאושרים ביותר בעולם ,הכל יכול לקרוס יום אחד ולא להחזיק מעמד.בסופו של דבר הרגשות המודחקים פורצים החוצה ללא התרעה דווקא ברגע שאנו חושבים שהכל בסדר. לכן טיפול שורש אמיתי ומקצועי יכול לתת לך להיות רגועה ושלווה יותר.
מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית
