לגעת באושר...

שלום, אני בת 30,נשואה + 1, חיי היו סבוכים מאוד ילדה ללא בית אם ניתן לומר עברתי ממסגרת למסגרת במטרה שמישהו ירצה אותי בסוף ....והתוצאה היתה גרועה בגיל ההתבגרות מרדתי נשרתי מבית ספר ומבלי להרגיש הזמן חלף לו והגעתי לשנות ה- 20 בשנות ה- 20 המוקדמות נשאתי לבעל מקסים שעטף אותי, גונן עלי ונתן לי את כל אשר לא קיבלתי לעולם וכך אט אט הרמתי את ראשי מעלה והקמתי לי בית יציב אוהב, חם , נעים את הקן המשפחתי הצלחתי לשמר לאורך כל השנים אך קיימת בי תחושת כישלון אחת .....- תחום עבודתי......לעולם לא הצלחתי להחזיק מעמד זמן רב מקום עבודה אחת או שמצאתי עצמי מתמרדת או שפשוט הלכתי גבוה מידי במטרותיי...ניסתי גם לקחת קורסים מקצועים ....ולהשלים בגריות אך נכשלתי בגדול...אנני יודעת מדוע אין אני מצליחה להתמיד שכן אני די שולטת בחיי אך משום מה כאשר מגיע הקושי הראשון אני מתחילה להתייאש ....איך מנצחים את תחושת הכישלון ? האם קיימת בי בעית קבלת מרות? משום מה היום אני מסתכלת על עצמי בבוז ומקנאה מאוד באלה אשר מתמידים בעבודה , גידול ילדים ועוד ... אשמח לקבל עצה והבחנה באילו כלים עלי להעזר על מנת לשפר את יכולת התמדתי תודה שירה

את נשואה מזה עשור, ובעיני זאת אחת ההתמדות היפות והחשובות. אני חושבת שזה רומז גם על כך שכאשר את במקום שבו יש לך מספיק תמיכה, את כן יכולה לגדול ולהתקדם. סיפור חייך מתחבר למה שאת מספרת, כי אני חושבת שילדים הרבה פעמים זקוקים לגב ותמיכה כדי להצליח להתמודד עם מטלות שקשות להם, ואם זה משהו שחסר לך בחיים, יתכן מאד שיותר קשה לך כיום להתמודד עם מצב של אתגר או קושי. נראה לי שאם יש לך כרגע, בראש, משהו שאת רוצה להגשים אבל את חוששת שלא תצליחי, צריך להתחיל מהדבר עצמו. מה היית רוצה? האם יש לך בהווה שאיפה כלשהי? איפה היית רוצה לראות את עצמך עוד חמש שנים מהיום? יכול להיות שהמצאות בטיפול פסיכולוגי תוכל לעזור לך, בכך שהיא תשמש מעין "ליווי", ומקום שבו תוכלי לעבד את הקשיים לפני שהם יגרמו לך להתייאש או למרוד. שווה לחשוב על זה, אבל אולי כדאי להתחיל מלבדוק מה את רוצה לעצמך.

שירה שלום העובדה שהקמת משפחה וזוגיות טובה היא עדות לכך שלמרות ההיסטוריה האישית הקשה יש לך פוטנציאל להצליח ולהתמודד, הן במשימות והן בקשרים בין אישיים. אין ספק שהמשפחה ובעלך הם הגרעין המשמעותי והחשוב של חייך. איני אומר שהצלחה מקצועית אינה חשובה, אבל השאלה איך מוצאים את הדבר שבאמת מתאים לך. בתחום המשפחתי את מספרת כיצד בעלך מצא אותך ועטף אותך. זו הדרך שעזרה לך להצליח. ללא זה סביר להניח שהיית מורדת ונופלת גם בתחום הזה. עובדה זו יכולה לשמש עבורך קצה חוט לאופן הפתרון שמתאים לך. את צריכה למצוא סוג עבודה שתתן לך מסגרת עוטפת ומגנה ושבתוכה לא תצטרכי כל כך למרוד. יתכן שאת צריכה עסק קטן משלך בו תהיי עצמאית, זה יכול להיות עיסוק מסוים כעצמאית, חנות כלשהי או כל סוג אחר של עסק אותו אפשר לנהל לבד גם ללא רקע מקצועי. אני אומר זאת כי יתכן שכשכירה את נכנסת שוב ושוב למלכודות. בקיצור, את צריכה לחשוב היטב, ולשתף בכך אנשים קרובים ובראש ובראשונה את בעלך, מה מתאים באמת ולאיזה כיוון ללכת ולהתפתח. בהחלט היה כדאי גם לרכוש השכלה כלשהי שתלווה את ההחלטה הזו. זה לא חייב להיות משהו גדול וארוך טווח, אולי למשל לימודי תעודה מקצועיים בכיוון בו תבחרי. לבסוף, הייתי ממליץ לך לקבל ייעוץ פסיכולוגי ואולי גם תעסוקתי לגבי המשך הדרך. בהצלחה ד"ר אורן קפלן