משהו מדי מטריד אותי...

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

10/10/2004 | 22:06 | מאת: נועה

שלום אורן, אני יודעת שהבעיה שלי היא אולי יחסית נפוצה אבל בכל זאת אני צריכה חוות דעת מקצועית.אני בת 17 ומעולם לא נושקתי.מעולם לא הייתי במערכת יחסים רצינית. הייתה לי האפשרות, אבל מעולם לא ממש רציתי בכך. אני מתרצת את זה כתסביך פיטר פן או משהו מסוג זה. העניין הוא שאני "נדלקת" הרבה על אנשים, בעיקר מבוגרים ממני שאין לי איתם סיכוי. אבל לאחרונה דווקא נדלקתי על מישהו מהשכבה שלי בבית הספר. לא יכולנו להיות ביחד כי אחד מחבריו הטובים היה מעוניין בי וסירבתי לו, ולכן הוא אמר שהוא לא יכול לעשות לו את זה, או יותר נכון זה הרושם שנותר בי. דווקא בגלל שהוא היה כזה לא בר השגה נעשיתי אובססיבית לגביו, אבל לאחרונה אני חשה כי הוא בכלל לא מה שדמיינתי לי בכל מקרה, אך עדיין אני לא יכולה להתנתק ממנו, כי אין לי מישהו אחר להידלק עליו, ואני מרגישה כאילו אני לא יכולה שיווצר מצב שכאילו הלב שלי ריק. שאין אף אחד שמעסיק אותי.זה מטריד אותי כי זה פתטי בצורה מסויימת, אבל לא מתווכחים עם הצרכים של הנפש, או בולשיט כזה... מה זה אומר, ואיך יוצאים מזה? תודה רבה.

11/10/2004 | 15:26 | מאת: איתן

שלום, את מסבכת את עצמך יותר מדי. ממה שאת מתארת נראה לי שאין לך מה לעשות חוץ מלאהוב . נסי למצוא משמעות לחיים שלך חוץ ממסגרת האהבה. את עדיין צעירה ויש לך זמן לאהוב תהייה סבלנית.

11/10/2004 | 23:27 | מאת: ד"ר אורן קפלן

נועה שלום לפי מה שאת מתארת כל האנשים שאיתם היית רוצה להתנשק אינם מתאימים, ואחרים פשוט אינם מעניינים אותך. האם זה ביטוי לכך שאת רוצה להישאר צעירה לתמיד? אני לא בטוח. זה אולי יותר קשור לחששות שלך מה יקרה אחרי אותה נשיקה והאם יש חשש שתיפגעי מבחינה רגשית. אני מעריך שללא החשש להיפגע הדברים היו זורמים בצורה יותר פשוטה ואולי היית גם בוחרת מועמדים יותר מציאותיים להתאהב בהם. אגב, אינך מתייחס כל כך להתאהבות אלא להידלקות ולנשיקה הראשונה. גם כאן, אם היית יכולה לחשוב ולהבין מה את מרגישה כלפי קשר בצורה יותר עמוקה היית מקבלת רמזים כלשהם על הקושי עימו את מתמודדת. אין לי ספק שהנשיקה הראשונה תגיע במוקדם או במאוחר. עם זאת, ההתלבטויות והחששות מפני קשר משמעותי הם נושא שעשוי להעסיק אותך גם זמן רב לאחר מכן. יוצאים מזה על ידי הבנה יותר עמוקה של התהליכים הרגשיים שאת עוברת. זה יכול להיעשות ע"י התבוננות עצמית, שיחה עם חברות או חברים וישנה כמובן אפשרות לפנות לטיפול פסיכולוגי. בברכה ד"ר אורן קפלן

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית