נראה לי שיש לי בעייה...

הייתי מאושרת והיו לי חיים טובים.. לפני שנתיים אבא שלי נפטר באופן פתאומי מהתקף לב ומאז נהרסו חיי.. חשבתי שאני מתמודדת טוב עם מה שקרה והרגשתי שאני חזקה ושמחה, אמא שלי ואחותי התאבלו ובכו ואותי זה עצבן וניסיתי להתנהג רגיל.. לפני כ10 חודשים התחילו לי כאבים ולחצים בחזה והייתי בטוחה שזהו, שזה התקף לב ושגם אני עומדת למות. עשיתי את כל הבדיקות והכל יצא תקין ולפחות פיזית אני בריאה. נפשית- אני חושבת שלא. עדיין יש לי כאבים, ולמרות שאני יודעת שהכל תקין, אני לא יכולה להאמין בזה ולכן כל כאב מבחינתי הוא התקף לב ואני רוצה ללכת לביה"ח ואני פוחדת שלא למות.. זה שולט בחיים שלי!!! במה שנשאר מהם, לפחות.. אני כבר לא מאושרת, אני מתוסכלת ועצובה כל הזמן..פוחדת כל הזמן ומרגישה שאף אחד לא עוזר לי.. שהרופאים פשוט לא מוצאים מה יש לי, ממש היפוכונדרית נהייתי! אני בטיפול כבר חודשיים ואין הקלה. בבקשה תעזרו לי, אודה לכל מחשבה או עיצה. אני בת 24. תודה.

היי הילה מהצגת הבעייה על ידך, נראה שאת כבר מודעת לסיבה למצבך, וזה כבר טוב.... את מספרת שלא נתת לעצמך להתאבל על האובדן הנורא של אביך. התנהגת "כאילו" הכל בסדר. לא בכית, לא כעסת (יש המון כעס שצריך לצאת כשמישהו קרוב נלקח מאיתנו בפתאומיות), ולא הרשית לעצמך להיות עצובה. נסיוני אומר, שעד שלא מסיימים את התהליך התקין של האבל, קשה להמשיך הלאה, ואז הנפש מגיבה, לפעמים גם דרך הגוף. טיפול פסיכולוגי אמור לתת לך את האפשרות לעשות את התהליך מול המטפל/ת. זהו תהליך שלוקח זמן עד שהוא מתחיל, כי צריך קודם לפתח יחסי אמון וקרבה עם המטפל/ת, ולפעמים לוקח זמן עד שמגיעים לטפל בפצע הגדול. אני מציעה לתת סיכוי לטיפול הזה. כאשר הדברים יתחילו לצאת (העצב, הבכי, הכעס, לפעמים אשמה...), תוכלי לעבור את שלבי האבל, ולהמשיך קדימה. לפעמים, הדכאון, החרדה והכאבים כל כך חזקים, שכדאי להיעזר גם בטיפול תרופתי בהתייעצות עם פסיכיאטר. אני מאחלת לך המון הצלחה. היא אפשרית רינת

אני חושבת שכשאימך ואחותך התאבלו את הדחקת. את הדחקת כאב עצום אולי כי פחדת להתמודד איתו, אולי כי חשת שמישהו צריך להיות חזק במשפחה ולקחת על עצמך את התפקיד. אני לא יודעת מאיזה סיבה באמת, אבל יש לי הרגשה שפשוט הדחקת ולאחרונה הכאב מנסה לעלות למעלה למודע שלך, המנגנון של ההדחקה שלך כנראה מתחיל לקרוס ואת מפתחת חרדות עקב הרגשות העצומים שעולים בך. יכול להיות מאד שבגלל שאבא לך חטף התקף לב את חרדה שגם לך זה יקרה. אבל זה שאביך לקה בהתקף לב ונפטר לא אומר בהכרח שזה יקרהגם לך ועל אחת כמה וכמה לא בגיל 24 שאת עוד צעירה ובריאה. סתם המלצה אישית, לכי לטיפול פסיכולוגי, זה מאד עוזר לפעמים שיש מישהו שמחזיק לך את היד ועוזר לך לפרוק ולאבד את הרגשות העצומים שבך. מקווה שעזרתי קצת וחג שמח דון