זקוקה לעזרה דחוף

אני בת 29 נשואה ואמא לשלושה ילדים לפני כשנה וחצי בעלי סיפר לי כי בגד בי פעם אחת . באותה תקופה התחלתי לימודים בקורס שמאוד הלחיץ אותי כי חששתי שלא אצליח במבחנים בנוסף בעבודתי נקלעתי לויכוח עם אחת האמהות של הילדים בהם אני מטפלת . התחלתי להרגיש שאני מאבדת הכל ולא מצליחה לרצות אף אחת מפני שתמיד חשבתי ועדין חושבת שאני צריכה לרצות את כל העולם ותמיד מפחדת מה יגידו עלי אם אעשה כך או כך סחבתי את הכל ולא סיפרתי לאף אחד כולם הבינו שאני במתח ולא אוכלת ולא שותה וגם בקושי מדברת יש לציין שהאופי שלי הוא קצת שקטה ולא מספרת הרבה לכולם באותה תקופה התבישתי לספר שבעלי בגד בי כי הרגשתי שזה בושה שכל העולם ידע ומה יגידו איך אני נשארת איתו וכל דבר בחיי היום יום שלי אני חושבת על מה יגידו אחרים בקיצור התמוטטתי יום למחרת בעבודה כרגיל לאחר ויכוח קצר עם אחת העובדות הרגשתי משהו מוזר ופתאום התחלתי לבכות בקולי קולות כולם לא הבינו מה קרה לי והוציאו אותי מחוץ לגן שמא הילדים לא יראו את זה ויהיה להם טראומה קשה בעלי ויקטור לקח אותי לאוטו ולקח אותי לבית החולים התנהגתי מוזר מאוד נשכתי את בעלי והתפשטתי בקיצור זה לא מאפיין את מה שאני בבית החולים חזרתי אחרי דקות ספורות להכרתי ולהתנהגות רגילה.לאחר שקיבלתי זריקת הרגעה פשוטה. וכעת אחרי שנה וחצי זה חזר שוב בסופר בעלי לא עבד ואני באתי לעזרתו ולאחר כמה מחשבות שעלו לי בראש הבנתי שערב חג ועדיף לי להיות בבית לארגן ולסדר את הילדים ואת הבית.וכן בגלל שראתי את כל האנשים בסופר וחששתי שמא משהו ידווח על כך שבעלי עובד וחותם אבטלה וכן בגלל שחששתי שאנשים יראו אותי וישאלו אותי שאלות. ביקשתי מבעלי שיבוא ויקח אותי אבל הוא התרגז בגלל שהוא באמצע העבודה ואינו יכול לקחת אותי. היה ביננו ויכוח והוא אמר שאני אעלה ברגל ולא מענין אותו אם יש לי כסף או לא. ואחר שוב זה קרא איבדתי את ההכרה והתחלתי לדבר שטויות זה אני יודעת מכיון שבעלי סיפר לי.הגעתי לבית החולים ושמא נתנו לי זריקת הרגעה והזריקה לא עזרה ואז הפנו אותי לבית החולים לצפת ושמא לא רציתי להיות מכיון שרציתי ללכת הביתה להיות עם הילדים ולעבור את החג איתם עד שיצאתי מבית החולים הרגשתי הקלה שאני חוזרת הביתה והכול בסדר. אבקש בכול לשון של בקשה אם תאכלו לעזור לי במצבי הנוכחי מכיון שאני זקוקה לייעוץ. תודה ושיהיה לכולם רק טוב ורק שמח תמיד וכיף ושידעו להסתכל רק בדברים החיובים.

שלום דנה, נשמע לי שהדבר הכי נכון לעשות הוא לפנות לייעוץ פסיכולוגי, כדי שמישהו מקצועי יוכל להבין מה עובר עליך, ולהציע לך טיפול שיעזור לך להתמודד עם מה שקורה לך בשנה האחרונה. את מספרת לא מעט על הרקע ל"התקפים" האלה, ונשמע שחווית תקופות קשות מאד, טיפול נפשי יכול לסייע בהתמודדות עם רגשות של בושה, צער, כעס, ולפתוח פתח לדרך חדשה ויותר טובה. את יכולה לבקש הפניה מקופת חולים, לטיפול/ייעוץ אצל פסיכולוג/ית. כדאי לך לעשות זאת בהקדם כדי לדאוג לבריאות הנפשית שלך, באותו אופן שאת בוודאי דואגת לבריאות הגופנית שלך. שיהיה לך חג שמח בבית!