"פתיל קצר"
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
הי, לא מצאתי שם טוב יותר לתאר את הבעיה של ילדתנו הגדולה (5). ילדה באמת מדהימה, חכמה ורגילה לכל דבר והכי חשוב הורים שמשקיעים בה בלי סוף בחוגים, עבודות יצירה, משחקי חשיבה וכו'. הבעיה היא שבכל חלקי היום ובעיקר בשעות הערב המוקדמות (כנראה בגלל עיפות) חוזרת כל פעם מחדש סיטואצית הפתיל הקצר הבא לידי ביטוי במשיכת שיער, נשיכת היד, צעקות טריקת דלתות וכדומה. בסה"כ אנו יכולים להבין שתגובות כאלו קורות אחת לתקופה בגלל מקרה הגיוני אבל זה לא המצב. ממש ממקרים אבסורדיים כגון גביע של טילון (ארטיק) שמתפרק תוך כדי אכילה, אי הסכמה למהלך מסוים במשחק ילדים כזה או אחר. למרות שאנו כבר מתורגלים כיצד לא להיכנס מצבים אלו (כנראה כבר מבלי לשים לב) כל פעם זה מפתיע אותנו מחדש ואנו חשים שלא משנה כמה נשקיע וניתן לילדה תמיד היטואציה הזו תגיע בדלת האחורית והיא תהיה ברוגז על כל העולם. אין לי ספק כי המקרה מוכר אצל עוד ילדים אבל אנו לא בטוחים עד כמה הוא שכיח ובכל מקרה זה לא אמור לנחם אותנו ואנו מנסים למצוא דרכי התמודדות עם "הפתיל הקצר" שעולה כמעט מדי יום ביומו במקרים שהדף קצר מלהכיל והיד עוד נטויה. אשמח לשמוע חוו"ד מקצועית/הורית למקריה הנ"ל.
שלום לך לפני שאכנס לרמה ההתפתחותית-גיל 5 אני חייב לציין את מה שתפס אותי בתלונתך-' אנחנו הורים שמשקיעים בלי סוף'-כשאתה מציין זאת פעמיים. תראה,אתה באמירה זאת, משים אתכם ההורים אל מול הילדה{לא ציינת אם יש עוד ילדים וזה חשוב} ואני כנעט בטוח שהילדה חשה ככה גם היא-שהיא עומדת קצת לבדה-מול שני הוריה. אז עד רמה מסויימת זה טוב-ומהווה גבול לילד שיודע באופן ברור שיש הורים -שהם המבוגרים ויש ילד או ילדה או ילדים. אבל דווקא בגלל הציון שלך את העובדה הזו, נראה לי שזהו אחד המוקדים של הבעיה. יתכן שהילדה מרגישה לחץ מכם-בכל מיני תחומים ורמות,יתכן והיא לחוצה בגן או מחברים-ובגלל החוזק של הקשר שלכם ההורים,אין היא יכולה לפנות ולספר לכם.לא ציינת- איך הקשר שלה עם כל אחד מכם- אבא.אמא. מבחינה התפתחותית טיפה יותר מורכבת, הילדה נמצאת עכשו בסיומו של 'השלב האדיפאלי' בו היא 'נפרדת' בפנטזיות מרצונה בקשר בלעדי עם אבא ומשלימה עם היותה בת- אשה קטנה-דרך ההזדהות עם אמא. יתכן -ושוב יש לדעת יותר בפרטים את מהות הקשר שלה עם כל אחד מכם- גם ביחס לשלב הזה,יתכן שהמצוקות הן על רקע זה.אתם צריכים לבחון ביניכם את כל הנקודות הללו ולנסות להבין את הקשר של התנהגות הילדה אליהן. ברגע שהבעיה תוגדר באופן ממוקד יותר-תוכלו לטפל בה על-ידי שינוי ההתנהגות או גם התפיסות שלכם אל הילדה.
יואל שלום, אתם יודעים לזהות ששעות הערב המוקדמות, כאשר בתכם חשה עייפה, הן השעות ה"בעייתיות". לכן, כדאי אולי לשנות משהו בשגרה היומית. ייתכן שיש להתחיל את ההכנות לקראת שינה בשלב מוקדם יותר או לעסוק בפעילויות "רגועות" יותר. למשל, מקלחת חמה עשויה להיות מרגיעה ולאחריה ארוחת ערב וסיפור שהיא אוהבת... אתם יכולים לחשוב על דוגמאות נוספות..
תודו שדורון הכי חכם פה מכל האנשים והפסיכולוג ביחד