מי מתאים לטיפול ילדים

בל שהכתבה החשובה בעניין טיפול נפשי לילדים נותנת אינפואמציה חלקית כל כך בעניין מגוון האפשרויות. האמירה שרק פסיכולוג קליני רשאי לטפל היא נושא שנוי במחלוקת בין אנשי המקצוע וכדאי להודות בה לפחות למען ההגינות. בפועל כל מי שהוא מוסמכך בפסיכותרפיה ראשי לטפל, וכדאי שתהיה לו התמחות בילדים ונוער. מרשימת החברים באגוד הישראלי לפסיכותרפיה אפשר להתרשם שרבים מחבריו אינם פסיכולוגים קליניים. מי שהוסמך ע"י יהט - משמע למד טיפול, מי שהוסמך ע"י האגודה לטיפול משפחתי - משמע למד טיפול, וכו'. בהחלט נכון להמליץ להורים, והכלל לבדוק בקפדנות את ההכשרה הפורמאלית של כל מטפל, לראות תעודות ולהתעניין באמינותם של המוסדות שהעניקו תעודות - כי יש הרבה נוכלות בשטח - אבל הקרטליזציה של הפסיכולוגים הקליניים - איננה הוגנת ואיננה משקפת את המציאות.

ובמיוחד ראוי לציין כי מרבית המטפלים בילדים ונוער, בייחוד ילדים ונוער בסיכון, הם עו"סים. פסיכו' קליניים של הילד מטפלים כמעט אך ורק בתחנות לברה"נ/מחלקות בבי"ח (וגם שם, יש נתח נאה של עו"סים לצידם במלאכה). ובכלליות - הגיע הזמן לבשר כבר לעולם שהפסיכו' הקלינית וודאי אינה המקצוע הטיפולי היחידי ולטעמי גם לא מחזיקה בשום עליונות, כלים ייחודיים וכו'. אשמח אם יתפתח כאן דיון (תרבותי כמובן) בנושא.