בכי , דמעות ועוד בכי

היי אני יודעת שד"ר אורן בחופשה, אבל אשמח אם חברי הפורום יענו לי, אני תמיד נהנית לקרוא את תגובותיכם, בפרט של אפרת ולילה. טוב, בזמן האחרון אני לא ישנה טוב בלילות וכל היום מסתובבת עם דמעות בעיניים. חשוב לי לציין שהרגישות שלי מאד גבוהה אני מניחה שזה קשור להיותי בהריון. אני מוצאת את עצמי בוכה בזמן נסיעה ואתמול באמצע הלילה קמתי ובכיתי כ-10 דקות. אני רוצה לציין שבעבר היה לי ממש קשה לבכות. תמיד קינאתי באנשים שיכלו לבכות. עכשיו אני מניחה שבגלל ההורמונים בשילוב הטיפול הפסיכולוגי חזרו אלי הדמעות. הבכי הוא לא סתם אלא עם סיבה: הייתה לי ילדות איומה שממש קשה לי "להרגיש" אותה ולכאוב אותה וכל הזמן התחמקתי ממנה, היום, אני מניחה בגלל ההריון, אני מתחברת בקלות יתרה ובעל כורחי אל התמונות ואל הכאב הגדול שאני סוחבת שנים. גם עכשיו בזמן שאני כותבת יש לי דמעות... ממש מוזר. שאלתי: האם הבכי הוא בעצם שחרור מהכאב ומפה הדרך "לריפוי" אשמח לקבל כל תגובה יום נעים ניבה

לבכות זה לא מאד שונה מלצחוק. יש רגש והוא מחפש ביטוי... אם את יכולה תרשי לעצמך להיות הכי טבעית שאת יכולה. אולי אחרי שתבכי תוכלי לאזן את הבכי בקצת צחוק משוחרר. כי כאשר חסום - קשה גם לצחוק. וכאשר דברים משתחחרים יש פתאום מקום להכל - לעצב וגם לשימחה. ושיהיה לך המשך הריון קל והרבה אושר (ועצב שאפשר להכיל) בהמשך.