פוחדת.

היי אורן. שמי נעמה, ואני סיימתי השנה י"ב לא גמרתי את כל הבגרויות כי היה לי קשה יותר מידי ביד, אני לקוית למידה.. בכל אופן, הייתי במשך שנה אנורקסית(זה היה מלפני שנתיים) עכשיו אני ממש לא בקטע הזה.. אין לי פסיכולוג כי כל הדרכים שניסתי לא אפשרו כי ההורים שלי נגד, הובחן ב 2 לאוקטובור אני בת 18 אני הלך ללא ידיעת ההורים במרכז הילד של משרד הבריאות ברחוב הארבעה בת"א, אתה מכיר? אני פשוט יודעת שזה בחנים שם.. ויותר נוח לי שם, אני לא מתכוונת להגיד לצבא. כמובן יש לי זמן עד הגיוס באפריל, כי אין לי שום מיוזנים וזימונים אני בכלל צהלי, לכן הם אפילו לא בודקים זאת. למרות שאני ממש לא בקטע של האנורקסיה יותר, אני מודעת שאני צריכה אומנם. אני רוצה לשמוע את דעתך על אותו מקום. ככה.. ממה אני מפחדת בדיוק? אני עושה 4 פעמיים בשבוע אירובי באותו שבוע, יש לי גא'ז פעם אחת בשבוע, או פעמיי ם בשבוע(זה בכרטיסיה) ואני נורא נהנת לרקוד(זה משחרר), אני ילדה נורא מתוחה, אוקי דוגמא, התקבלתי לעבוד במקדונלס ממש עכשיו התקשרו להגיד לי, וממש שמחתי שהתקבלתי.. אבל מה? אני מפחדת שלא יהיה לי זמן להפגש עם אנשים וגם לעשות כושר(שזה דבר הכי חשוב לי בחיםי הכשור), גם וגם וגם,... מרוב שאני מפחדת שלאבד קשר עם אנשים בגלל הכושר והעבודה אני לא ישנה טובה בלילה, אני עכשיו ניסתי להירדם(כי לא ישנתי טוב בלילה)(מעניןןן למה...) ואני פשוט מפחדת שאנשים ישכחו אותי. שלא יהיה לי זמן, לכלום הראש שלי מתפוצץ עד כדי דאגה. ואני מרגישה רע.. אני אומרת לעצמי כל הזמן שמי שיואהב אותי, והב אותי ולא משנה מה.. לכבוד היומולדת שלי ובגלל שהרסתי את חילוף החומרים(על ידי בסידקות דם- שהגיעו התוצאות) לכן גם עם אני לא רוצה ובלי שום קשר מזלי שאני מאוד אוהבת, לעשות ספורט אני חייבת כל פעילות אירובית לעשות 4 פעמיים בשבוע ולפחות שתיים עיצוב, כדי לשפר את החילוף, (אבל לא משנה, אני נהנת בזה). בכל אופן.. ליומולדת שלי מעינים לי תזונאיית מוויניגט פרטית שמתמחה אך ורק בנושא שלי. ואני ממש שמחה, אני רוצה לראות מה יהיה, ואיך נשפר אותו ביחד.. וחוץ מזה כואב לי הראש היידים שלי רועודת (כי אני מפחדת.. מכל מה שכתבתי לך פה, שלא יהיה לי זמן) אולי אני חושבת לפעמים שאני רק חושבת שלא יהיה לי זמן, ועם לא יהיה לי כוח אחרי העבודה להתעמל(זה כ"כ חשוב לי).. טוב כואב לי הראש... אני מחכה לתשובה כי אני זקוקה כ"כ לתמיכה.. תודה רבה נועה

הי נעמה, מדבריך אני מבינה שאת חוששת שלא תצליחי לשלב בין הספורט לעבודה, לחברים ושאר דברים. אני מתארת לעצמי שאת לא עושה ספורט מהבוקר ועד הערב. גם במקדונלדס את לא חייבת לעבוד כל יום ו/או כל היום. דווקא שם העבודה במשמרות ולא מחייבת לעבוד כל יום. הייתי מציעה לך לשבת מול יומן ולבחון כמה שעות בשבוע את רוצה להקדיש לספורט. בזמן הנותר, תשבצי עצמך לעבודה, לחברים ולשאר דברים בהם את מעוניינת לעסוק. דווקא נראה לי שיש לך לא מעט זמן פנוי- סיימת ללמוד ואינך מחוייבת למסגרת כלשהי. אולי תבקשי ממישהו לעזור לך לעשות תכנון זמן. אגב, אני חושבת שקיבלת החלטה נכונה מאוד ללכת לטיפול. טיפול יסייע לך לעשות קצת סדר בדברים ולהתמודד עם הפחדים. בהצלחה.