פער בין דורי - בין נכדה לסבתא - המשך

טלי שלום רב; כרגע אני לא עובדת בגלל שפוטרתי לאחר שנה וחודשיים עקב צמצומים בחברה בה עבדתי. אני בעלת מסוגלות בריאותית ונפשית לעבוד אפילו שעות רבות. הסבתא אינה גרה איתי באופן קבוע, אלא מידי פעם מתארחת אצלנו. אז היא מתחילה את הבלגן ולא נותנת פרטיות. הבעיה היא לא אם אני אקנה מנעול ואנעל משום שלא פעם אחי לא נמצא בבית ואז אני נועלת את עצמי בחדר שלו (כמובן שאני עושה זאת ברשותו). גם לכך היא לא במיוחד מסכימה וחוקרת אותי לגבי מעשיי (בייחוד אם אני מביאה הביתה בחורים). נמאס לי!!! אני לא ילדה קטנה ואני יודעת איך להיזהר!!! היא לא יכולה להיות בייביסיטר עליי עד סוף הדורות!!! כמובן שכאשר היא נמצאת בבית, אני לא יכולה להביא חברות, כי מכיוון שהיא מתעקשת לישון דווקא בחדר שלי, אני לא יכולה לארח שם בשל כל הבלגן וגם בסלון זו בעייה לארח כי למרות בקשותיי, היא יוצאת וכולם רואים: "סבתא". אצלנו, ההורים תמיד כיבדו את פרטיותנו ואני לא מבינה למה, אם היא רוצה שאני אכבד את הפרטיות שלה, היא אינה מסוגלת לכבד את שלי??? למה היא לא מסוגלת להבין שגם הילד הוא בן אדם עם זכויות ובהן הזכות לפרטיות??? אני מנסה להסביר לה שהיא טועה, וכך אם תהיה בעיה, אני לא אשתף אותה, אבל היא לא מבינה!!! ניסיתי להפעיל אדם שלישי, הדודה שלי, שהיא פסיכולוגית, אבל זה לא עוזר במיוחד ואני לא יכולה לעצור את החיים שלי בגלל שהיא רוצה אותי כל הזמן לידה!!! (הדודה ניסתה להסביר לה שאני צודקת אבל היא לא מבינה כלום בגידול ילדים( אני גם לא מוכנה שהיא תבשל אצלנו (היא עושה את זה כל פעם שהיא באה) משתי סיבות: 1. בשביל כוס מרק היא מטנפת 20 סירים (אני לא צוחקת( .2. היא משגעת אותי כל פעם שהיא רוצה שאני ארד לקנות מצרכים.

עדי שלום רב, קשה לחיות עם סבתא דאגנית כל כך ושחודרת לפרטיות. אני בטוחה שאת יודעת שהכל נובע מדאגה ואולי היא חשה שתפקידה הוא לשמור עליך ועל אחיך, בעיקר לאחר מות הוריכם. יהיו הסיבות אשר יהיו, את עדיין זקוקה לפינה שלך, לפרטיות ולעצמאות. להערכתי הדרך שבחרת בה, שימוש באדם "מגשר" (הדודה שלך), הוא רעיון טוב. ייתכן ושיחה אחת של הדודה לא הספיקה ויש להמשיך בכך. בנוסף, עליך להוכיח את יכולתך העצמאית בכך שלמשל תמצאי עבודה, תקיימי את עצמך בצורה עצמאית, ותתחילי להראות לכולם שאת יודעת להסתדר לבד. כך דאגתה של סבתך עשויה להתמעט. היא אולי תחוש שהיא יכולה לסמוך עליך. בנוסף, עליך לשים לסבתך גבולות בעדינות וזהירות כדי לא לפגוע בה יתר על המידה. זה אומר אולי לשים מנעול גם בחדר שלך, זה אומר לא להיות צמודה אליה כשהיא מגיעה אליכם, אלא להמשיך בסדר היום הרגיל שלך, לצאת, לבלות, להיות עם בני גילך וכו'. תהליך פרידה ויצירת עצמאות הוא תהליך קשה לשני הצדדים. אני מניחה שגם לך קשה באיזשהו מקום התהליך הזה וכל גם לסבתך. אני מקווה שלאט לאט ובזהירות שלא תפגעו אחת בשניה יתר על המידה, תצליחו לעבור את התהליך הזה. בהצלחה, טלי פרידמן - עובדת סוציאלית

טלי שלום, קודם כל, אני מודה לך על ההסבר ועל העצות. אני מחפשת עבודה שתהלום את כישוריי. לטענתי הבסיסית, בעיה של לסמוך על הילד היא לא בעיה של סבתא, גם כאשר לילד אין הורים!!! דיברתי שוב עם הדודה, ביקשתי שהיא תחזור ותסביר לה שאני מציבה לה גבולות לא מפני שאני לא אוהבת אותה, אלא מפני שאני לא יכולה אחרת!!! עדי