חיבוקים...
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
שלום לכולם תמיד בסוף פגישה יש לי צורך מאוד גדול לחבק את הפסיכולוגית שלי לפני שאני הולכת. כבר אמרתי לה , אבל רציתי לדעת אך זה אצלכם? זה לא מוזר לדבר מול מישהו על הדברים הכי רגישים וללכת , כאילו כלום.
ואת לא היחידה שמרגישה ככה :-). אבל הבעיה שמגע פיזי בין מטפל למטופל הוא תחום אפור שיכולות להיות איתו הרבה בעיות.
גם לי יש צורך לחבק אותה אחרי כל פגישה. זה משהו לא נישלט. לעיתים קרובות שאני הולכת אני נותנת לה נשיקה בלחי כי היא כזאת מותק שקשה לי להתאפק. אני לא יודעת איך היא מרגישה עם זה. בתקופות רעות שממש הטיפול היה מאסיבי התחבקנו אחרי פגישות. אחר כך כשתהחזקתי ועלה לי הביטחון היא הפסיקה לחבק אותי.וזה הדבר היחיד שחסר לי מהתקופה הקשה ההיא. כי היא ראתה בחיבוקים לתת כוח ואני ראיתי בהם גם את הכייף שלי לתת לה אהבה. לי זה היה כייף. חבל שהיום זה נמנע ממני כי זה מאד חסר לי. אבל אני לא יכולה להכריח אותה לחבק אותי. אז אני נותנת לה נשיקה. נראה לי שזה ענה לך על השאלה (: הכי טבעי בעולם מה שאת חשה. ניסית לחבק אותה?
אתם עד כדי כך קרובות לפסיכולוגית שלכם? אני בחיים לא הרגשתי ככה ויש בנינו מין דיסטנס כזה, גם זה נורמלי?
לי גם. יכולות להיות מיליון מחשבות, והמון בילבולים. אצלי יותר קל לקום וללכת, בכלל שאני נרכנסת לאינטמיות על החיים שלי עם הפסיכולוג אני מתחילה להתעצבן עליו ולסובב את השיחה להיות ויכוח. לי גם פשוט אייך שנוח ומרגיש....
לכל הכותבים שלום הצורך לחבק כמו גם הרתיעה מקשר קרוב מידי, כולם טבעיים ולגיטימיים. יש לגבי זה חוויות שונות וגם דעות שונות. בעיקרון מגע גופני בין פסיכולוג למטופל אינם דבר שבשגרה. עם זאת, יש מצבים וקשרים בהם זה יותר מתקבל ונוצר. מתגובותיהם של אנשים רבים יתכן שזה יותר קל או פחות מסובך כאשר זה קורה בין פסיכולוגית למטופלת מאשר במצבים אחרים. הבעיה שבד"כ עולה לסדר היום סביב השאלה הזאת היא היכן הגבול בין חיבוק חם לבין מגע מיני, או באופן כללי היכן מציבים את גבולות הטיפול. האם למשל אפשר שהפגישה הטיפולית תתקיים בבית קפה באוירה אחרת? האם להזמין את הפסיכולוג הביתה? האם להזמין לחתונה או אירוע חשוב? שאלת האינטימיות היא שאלה חשובה בטיפולים פסיכולוגיים ומעבר לתשובה הקונקרטית היכן עובר הגבול, שאותו קובע כל מטפל וכל מטופל לעצמו, יש כאן שאלות משמעותיות מבחינה אישית שבהחלט שווה להעלות אותן במסגרת הטיפול. בברכה ד"ר אורן קפלן
תשובה שנכתבה כלאחר יד. ההשוואה בין הזמנת המטפל לבית קפה,ארוע וכיוב אינה ראויה אל מול האינטימיות הטיפולית הנובעת מהקשר הטיפולי בין המטפל למטופל. כנראה שסימני השחיקה והבלייה נותנים אותותיהם, החופשה נדרשת, אגב פרויד טען שעבודה העונה על הצרכים העמוקים של הבוחר בה,במודע ושלא במודע, אינה מצריכה יציאה לחופשות שכן היא כוללת בתוכה את כל שסץומי הביטחון הממוגנים שיאפשרו את "האיוורור הרצוי"... נקודה למחשבה מר ד"ר
מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית
