לא טוב לי

סיימתי תיכון לפני חודשיים. מאז אני עבדתי למשך שבועיים- זו הייתה עבודה זמנית. אחר כך המשכתי לחפש ולא מצאתי. עד שממצאתי עבודה שעוסק בטלפון-סקרים. התפטרתי על היום הראשון כי הבנתי שזה לא בשבילי הרגשתי ממש לחוצה ושרע לי. אני שונאת את זה שאין לי מה לעשות עד הגיוס שלי לצבא!!! אני מרגישה שאני בתקופה מוזרה ואני לא יודעת איך לצאת ממנה. לפנ יומיים הייתי במצב ממש לא טוב אפילו לא רציתי לקום מהמיטה כי הרגשתי כמו בדיכאון..מה לעשות?

שהרגשתי ממש לא בנוח במקום העבודה החדש-למרות שזה היה ליום אחד. הרגשתי לא טוב כאילו שזה לא בשבילי העבודה הזאת, כמו תחושת מחנק וממש רציתי רק לצאת,לברוח משם. ועכשיו אני מרגישה אשמה על זה שהתפטרתי ושאין לי מה לעשות. אתם חושבים שזה נורמלי להרגיש ככה?

שהרגשתי ממש לא בנוח במקום העבודה החדש-למרות שזה היה ליום אחד. הרגשתי לא טוב כאילו שזה לא בשבילי העבודה הזאת, כמו תחושת מחנק וממש רציתי רק לצאת,לברוח משם. ועכשיו אני מרגישה אשמה על זה שהתפטרתי ושאין לי מה לעשות. אתם חושבים שזה נורמלי להרגיש ככה?, אף פעם לא קרה לי דבר כזה..

אני חושבת שהמעבר מבית הספר, למצב שבו אין שום מסגרת הוא לא קל. ואולי את קצת שופטת את עצמך כאילו את כבר מבוגרת, כשבעצם את עדיין נערה. אלה הם בוודאי הנסיונות הראשונים שלך ב"שוק העבודה", בעולם של מבוגרים ולא בני נוער, ואני יכולה לדמיין שיש מצבים מפחידים ומאתגרים במיוחד בפעמים הראשונות שמתחילים לעבוד ממש. גם לאדם מבוגר לא קל הרבה פעמים להשתלב בעבודה חדשה, והרבה פעמים הדחף הוא "לברוח" ולעזוב, ואז צריך למצוא את הכח להתגבר, להשתלב. אני חושבת שאת לא צריכה לבקר את עצמך בצורה כל כך קשה. אולי בפעם הבאה שתמצאי עבודה תצליחי להתמיד בה, ואולי היא גם תתאים לך יותר.