הורי...

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

30/08/2004 | 12:46 | מאת: אני

בעיקרון אני אדם מאד נותן, לסביבה במיוחד לחברים ובמערת יחסים. אך בכל פעם שאבי מבקש ממני טובה, אני נכנסת ללחץ, חולשה, רצון לברוח ולשאול את עצמי למה הוא פונה אלי, הוצאת הכל מפרופורציות והרגשת נטל כבד למרות שהבקשה בפועל היא לא כל כך גדולה, למשל לברר מחיר עבור מחשב.. יש לציין שבהתחלה אני הצעתי את עזרתי אך כשהוא מבקש אותה אני נרתעת מאד... זה מעציב אותי להרגיש כך. יש לציין שמעולם לא היה לי קשר טוב איתו, והקשר התבסס בעיקר על קשר כלכלי עד לגיל 18 בוא הוא הפסיק לפרנס אותי לחלוטין...

30/08/2004 | 23:27 | מאת: ד"ר אורן קפלן

שלום את כותבת בסוף על מהות הקשר בינך לבין אביך ונראה לי שזה יכול להיות גורם משמעותי כדי להבין מה שקורה לך מולו. נראה לפי התיאור שלך שיש משהו לא פתור ולא ברור לגמרי ביחסים שלך עם אביך. במצב כזה הקונפליקט הפנימי הופך לאבן כבדה שמסרבלת כל תקשורת ומגע ביניכם, גם אם היא טריוויאלית ופשוטה. במידה והנושא מספיק משמעותי בחייך את יכולה לפנות לשיחות עם פסיכולוג. אני מעריך שסביבו יכולים להתעורר שאלות ודברים משמעותיים מאוד לחייך לא רק בהקשר של אביך. הרי קשה להתעלם מכך שלכותרת קראת "הורי (עם שלוש נקודות) ואת אמך לא באמת הזכרת בכל ההודעה. בברכה ד"ר אורן קפלן

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית