מיואשת לגמרי...

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

28/08/2004 | 13:29 | מאת: צריכה עזרה

שלום רב! אני בת 21, לפני כמה חודשים השתחררתי מהצבא עם "מטען עודף" של 9-10 ק"ג. הייתי מטופלת אצל נטורופתית ובזכות התפריט שלה הורדתי כבר 6 ק"ג ב3 חודשים. הבעיה היא שבמשך הטיפול לא הייתי כנה איתה לגמרי לגבי התחושות שלי. תמיד אמרתי לה שהכל בסדר אצלי ואין שום בעיה. אך יש בעיה, אני כל הזמן מתעסקת עם המשקל שלי וזה נהיה ממש אובססיבי כבר! נכון שזה כיף לקבל שוב מחמאות לגבי איך שאני נראית אך אני לא מרוצה מהמשקל ומגופי וחייבת להוריד את ה3 ק"ג המיותרים, כי אני רוצה להראות כמו שנראיתי לפני הצבא. בתקופה ההיא הרגשתי ממש טוב עם עצמי והייתי מלאת ביטחון, ועכשיו אני ממש מתביישת בעצמי. הבעיה שהכי מציקה לי היא העובדה שאני כל הזמן מתעסקת במראה שלי(שזה די שטחי...) ומתביישת ללכת לים עם חברותיי כדי שלא יראו אותי בבגד ים, או שאני מתרצת להן שאני לא מרגישה טוב כשיוצאים לבלות- כי אני מרגישה שמנה ולא מושכת ומעדיפה לא להימצא לידן, מאחר והן רזות מאוד ואני לא מסוגלת לראות אותן כי זה מדכא אותי יותר. הדבר גורם לי לדיכאון וגורם לי לרוב להתקפי אכילה מוגזמים(מה שמפריע לי במימוש המטרה שלי-להוריד את ה3 ק"ג) והתסתגרות בחדרי. אח"כ אני מבטיחה לעצמי שאדבוק בתפריט שוב אך אני נשברת כל הזמן...(אגב, התפריט מצויין אך זה לא נראה לי העניין שגורם לי לאכול כך). אני חושבת שאני צריכה עזרה אבל אין לי כרגע את הכסף וגם להוריי אין כרגע כסף מיותר לתת לי, גם ככה אני לא רוצה שידעו. מה עלי לעשות כדי שזה יעבור? זה מדיר ממני שינה וגורם לי לתסכולים רבים! אני מרגישה שהפסדתי המון דברים בחיי בגלל החשיבה הזאת והדימוי הנמוך שלי לגבי גופי... כולל זוגיות, בילויים, חברות וכו'. בבקשה, אני חייבת את עזרתך!

לקריאה נוספת והעמקה
28/08/2004 | 16:01 | מאת: הכינה נחמה

שלום לך, אני מזדהה איתך לחלוטין , גם אני הייתי במצב הזה עד שהתחלתי טיפול במרפאה להפרעות אכילה. כל מה שצריך זה הפניה מרופא המשפחה - למרפאה להפרעות אכילה הקרובה לביתך. את לא מחויבת בתשלום כלל וכלל. יש קבוצות תמיכה או טיפול אישי , תלוי בך ובהעדפה שלך. אם את מאיזור חיפה אני יכולה לתת לך מספר של המזכירה שם , והיא תדריך אותך אך להמשיך משם. בהצלחה.

28/08/2004 | 22:41 | מאת: ד"ר אורן קפלן

שלום הבעיה איננה שלושת הקילו שאת רוצה לרדת אלא תפיסת הגוף והביטחון העצמי שלך שנפגעו. פער של שלוש ק"ג בין משקל אידיאלי או רצוי למשקל בפועל איננו יכול להיות סיבה למצוקה כל כך גדולה אם לא נלווים אליו גורמים נוספים. אני חושב שכדאי שתמצאי מסגרת תמיכה ודרכה תמשיכי הן את ההרזיה, אבל חשוב מכך, את שיפור הדימוי העצמי שלך. גם כשתסיימי לרזות את הק"ג שהקצבת לעצמך תישארי עם עצמך ועם גופך ולא נשמע לי שבזה יגמר הסיפור. נסי לפנות לטיפול פסיכולוגי דרך קופת החולים או מרפאה ציבורית בה ניתן לקבל טיפול מוזל. כמו כן חשוב שתצטרפי לקבוצת תמיכה, למשל של שומרי משקל או מסגרת אחרת להרזיה. נוכחותך עם אנשים אחרים שעוברים תהליך דומה תעזור לך להמשיך הלאה ולסיים את הפרק הזה בצורה טובה. בברכה ד"ר אורן קפלן

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית