אמי חולת סרטן וקשה לי מאוד

אז ככה: אמי חולת סרטן כבר בערך שנה וחצי. נודע לי לי על זה לפני זמן לא רב: חצי שנה בערך. היתי בהלם . הבעיה היא שאני לא יודע מה לעשות איך להתמודד עם הדבר הזה. אני מרחם עליה מאוד שכן בנוסף למחלה היא מתמודדת עם עול כספי אדיר שיש לנו, עם בעל מנוכר , עם בת מנוכרת לה. היא עוברת טיפול פסיכולוגי אולם נראה כאלו זה לא עוזר נראה לי שמצבה הוחמר כי היום שאלתי אותה למה היא מבזבזת כסף על חופשה עתידית איתי ואיתה והאם זה קשור לזה שהיא עומדת למות...היא החלה לבכות....היא עשתה פרצוף של ייאוש .... היא מתמודדת גם עם כשלון בתחום העבודה...בקצור המצב רע מאוד. הקטע הוא שיש לי רגשות אשם שכל המחלה פרצה בכלל בגללי עקב סבל בשירותי הצבאי -אמי נכנסה לטראומה וחייתה את סבלי אז. פרט לזה -אני מרגיש אשמה על זה שאני מרגיש צורך לחיות את חיי ולא תמיד אני מקדיש לה מספיק יחס. ואם היא תמות מחר? שאלתי אותה אם כן ואחרי שפרצה בבכי(סימן לאמיתות הדבר) היא טענה שלא....היא שקרה לי כבר בעבר... יש לציין שאני לא יכול ללכת לטיפול -היתי כבר עקב סיבות אחרות-וכעת אין לי כסף. גם טיפול בקופ"ח לא בא בחשבון עקב האיכות הגרועה. אמי החלה לומר לי : אני רוצה שתהיה מאושר ובכתה כאלו מעין צוואה. אני בחרדה עמוקה .נראה שדברים מסתדרים לי פרט לדבר זה....וזה כואב מאוד מאוד. כל היום אני מוטרד מכך. ובכ"ז אמי מנסה לא להטרידני: היא רוצה שהכל יהיה כרגיל , אבל אני מרחי מוות באווויר. יש לציין שהיא בבית ולא בביה"ח . אני מאוד מאוד חושש ומוטרד. ובדיכאון. נראה לי שאמי עומדת למות והיא משקרת לי על כך. מה לעשותתתתת?

יוני שלום נראה לי שצריך לעשות קצת סדר בדברים כי הכל די מעורבב. זה שהמצב קשה, זה כנראה נכון. יש כעת מצב אובייקטיבי מורכב וקשה ואין ספק שאתה בתקופת התמודדות מאוד לא פשוטה בחייך. השאלה האם אתה מתכוון לקרוס יחד עם כל החבילה שאתה נושא, או שתצליח מכל הדברים שקורים לך להרים ראש ולנצל את הזמן שעומד לרשותך בצורה הטובה ביותר. אז בוא נעשה סדר. אתה מדבר על דברים רבים וכדאי להבין כל אחד מהם בנפרד: אמך חולת סרטן ואתה לא יודע לגמרי מה מצבה האמיתי. כדאי לנסות ולהבין איזה סוג סרטן יש לה, אילו טיפולים היא עוברת וכו'. יש כיום סוגי סרטן עימם אפשר לחיות עוד שנים רבות ויש כאלה שהם מסוכנים יותר. ידיעת האמת עשויה לעזור לך בהתמודדות. בהמשך, לאמך יש קשרים משפחתיים מסובכים אבל איתך הקשר שלה יותר קרוב וטוב. נסה לעשות קצת הפרדות, אתה לא אחראי לכל המערך המורכב הזה. נסה להתמקד בקשר שלכם ולא לקחת אחריות על דברים אחרים. אח"כ, אתה כנראה סוחב משהו מורכב בעברך האישי שלא קשור לסיפור המשפחתי. כדאי לראות האם זה לא פוגע בחוסן הנפשי שלך ואם כן האם אין בכל זאת דרך שתגיע לטיפול. אני לא מקבל שקופת חולים מציע רק טיפול לא איכותי, אפשר לקבל טיפול טוב גם בשירות הציבורי. בקיצור, אם לא תעשה הפרדות וסדר בדברים ותנסה להרים ולהתמודד עם הכל בבת אחת יש סיכוי לא רע שתיכשל. לעומת זאת, אם תצליח להתמקד בדברים החיוביים, בכוחות שיש לך, בזמן האיכות שיכול להיות לך עם אמך, הכל יכול להראות אחרת. בוא ניקח את המצב הגרוע ביותר שיכול להיות. נגיד שתגלה שהסיוט שלך נכון ואמך חולה באופן קשה. מה עדיף? לסבול את הזמן שנותר או להנות ממנו ביחד ולהפיק ממנו את המקסימום האפשרי? יש לי הרגשה שגם אמך וגם אתה זקוקים ליד מכוונת. ברוב המחלקה לחולי סרטן בבתי החולים יש פסיכולוגים ועובדים סוציאליים שאמורים לעזור למשפחות. נסו לברר האם אתה יכולים לקבל כמה שיחות יעוץ כדי לעשות קצת סדר בבלאגן הרגשי שנוצר אצל שניכם. בברכה ד"ר אורן קפלן

יוני, בתור אחת שעברה את זה עם אימא שלה: נסה לשמח אותה כמה שיותר!!!! תנצל את הזמן שאתם עוד איתה, גם להנות, גם ללמוד. מקווה שעזרתי, עדי