עצה

שלום. בני בן 20 הוא סטודנת וגר בבית לאחרונה נוצר קצר ביחסים בינינו . היא טוענת שאני מתערב לה בחיים , מה שלא נכון . הוא נפגש עם פסיכולוגית ואני מעונין להצטרף לפגישה אחת על מנת להציג בפניה את הבעיות שאני רואה עם בני . הבן מתנגד , האם לדעתך פגישה כזו ביוזמתי ללא השתתפות בני וכמובן בהסכמתו יכולה לעזור . תודה

זה נשמע שאכן את מתערבת לו בחיים. מדוע את צריכה להגיע לפסיכולוג שלו אם הוא לא רוצה . את אכן יורד לו לחיים

קודם כל ההודעה שלך לא ממש ברורה אוליי כדאי לך לנסח אותה שוב. השאלה היא האם אתה מעוניין ליזום כזאת פגישה כדי לעזור לבנך או כדי לעזור לעצמך טיפול הוא משהו שבין האדם עצמו (המטופל) לבין המטפל. ואין מקום להתערבות שלא מוזמנת על ידי אחד משני המעורבים בו. יחד עם זאת לדעתי אם הרצון להתערב נובע מכך שאתה מוטרד מהמצב, אוליי תלך להתייעץ עם פסיכולוג אחר?

נחום שלום גוף זכר ונקבה התערבבו בהודעה ולכן קשה לי להבין את הרצף המלא. בכל מקרה, בשורה התחתונה יש כאן משהו די ברור, הוא לא מעוניין כרגע בפגישה שלך עם הפסיכולוגית, וברוב המקרים זו אכן סוג של פגישה שלא מתקיימת. אני מציע להשאיר לו להחליט מה מתאים לו ולא ללחוץ על מה שנראה כרגע נכון בעיניך. חלק מהטיפול בקצר כרוך בקבלה הדדית זה בצרכיו של זה תוך הבנה למניעים ולנטייה. סביר להניח שבנך יודע להציג את בעיותיו בעצמו ואני בספק אם מפגש כזה ישפר כרגע את היחסים ביניכם. טיפ קטן: הוא ילד גדול, למעשה כבר לא ילד. צריך להתחיל ולהתייחס אליו ככזה. בברכה ד"ר אורן קפלן