הצורך להתייעץ

אני בת 28, אקדמאית. בכל דבר קטן בחיים שלי אני צריכה להתייעץ עם שלושה אנשים- בעלי, אמא שלי וחברה טובה שלי. אני לא מסוגלת לקבל החלטות לבד. אין לי שום דעה בשום נושא. האם זה נורמלי?

לדעתי משהו שיוכל לקדם אותך בנושא הזה הוא להתנסות, מדי פעם, בלהחליט החלטה לבדך, בלי להתייעץ. בין אם ההחלטה תוכיח את עצמה כטובה או כרעה (אם בכלל יש כזה דבר) הערך בהתנסות הוא מאד גדול. ככל שתתנסי בכך יותר תלמדי יותר לסמוך על עצמך, על החושים שלך, ועל המחשבות שלך. ובסופו של דבר מדובר בעיני בשאלה של עצמאות ואמון בעצמך (אולי כל אחד מהם במידה שונה) ולכן אלו כישורים שכדאי לפתח. ואני חושבת עליהם כעל כישורים, כי למרות שאפשר ללכת לטיפול רב שנים, לברר את מקורות העניין, אפשר גם ליצור התנסות חדשה, ולעיתים זה דבר שווה ערך.

דניאלה שלום נורמלי ולא נורמלי הם שיפוטים. אם זה מפריע לך זה בעיה שכדאי להתמודד איתה. אם נוח לך במצב הקיים זה נפלא שיש לך אפשרות להיעזר באנשים הקרובים לך. יש לי הרגשה שהבעיה העיקרית היא הביקורת העצמית שלך. הביטוי אין לי דעה באף נושא נראית לי חשודה בהטייה חזקה ולכן הבעיה כנראה איננה הצורך שלך להתייעץ אלא בביטחון העצמי שלך ובו מן הסתם אפשר ורצוי לטפל, למשל ע"י ייעוץ פסיכולוגי. בברכה ד"ר אורן קפלן