בכי
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
שלום רב, אני בת 32, נשואה באושר, עובדת בעבודה שאני אוהבת וסך הכל נהנת מהחיים. יש לי בעיה שממש מפריעה לי בתפקוד והיא בכי. אני נעלבת מכל דבר קטנטן ובוכה הרבה (בעבודה, בבית... בכל מקום), הבכי לא נשלט ואני לא ממש מצילחה לחנוק את הדמעות גם כשהבכי ממש לא מתאים. האם ישנה דרך לטפל ברגישות היתר הזו? אפילו משפחתי שוקלת מילים לידי כדי שאני לא אעלב. יש לציין שהעצבות המלווה את העלבון לפעמים נמשכת גם ימים ארוכים. לתשובתך אודה אפרת
אפרת שלום רגישותך היא חלק מהאישיות שלך שעוצבה במשך שנים רבות. יש לכך בוודאי גם צדדים חיוביים כי בתור אדם רגיש את אולי גם יוצרת קשרים מיוחדים עם הסביבה. עם זאת, את מציגה כאן את ההיבט השלילי של הרגישות והאופן בו זה מביך או פוגע בך בעבודה או בקשרים עם אנשים קרובים. הרגישות והבכי הם סימפטום או ביטוי למשהו עמוק יותר שמעורר אותם. במידה ותרצי לגעת במקומות הללו ואולי לרפא משהו פצוע שנמצא שם כדאי יהיה לפנות לטיפול פסיכולוגי ולעשות זאת בצורה יסודית. יש אולי פטנטים שיוכלו לחסום את הבכי כך שהמבוכה תחסך, אבל אני לא חושב שזה יתן מענה לכאב הפנימי שמתעורר באותם מצבים שמעוררים כיום את הבכי. בברכה ד"ר אורן קפלן