חבר שלי
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
שלום אני בת 27, יש לי חבר מזה שנה וחצי שאני אוהבת, ועושה לי טוב, וטוב לי איתו. אני מרגישה מכל הלב שגם הוא מאד אוהב אותי ורוצה אותי. יש לנו מערכת יחסים מעולה. הבעיה היא שיש התנהגויות שלו שמראות אחרת - הוא לא מוכן לפגוש את המשפחה שלי, הוא לא מוכן לעבור לגור ביחד, ובאופן כללי הוא לא מראה רצינות בחיים - לא עובד, לא לומד... החיים שלי איתו טובים, יש לו כסף וגם לי ואני לא דואגת לעתיד כלכלי או משהו כזה. אנחנו מדברים על הכל בפתיחות, והוא אומר כל הזמן "עוד מעט", "עוד לא". אני לא יודעת מה לעשות!! אני לא רוצה לאבד אותו, ומצד שני איזה קול פנימי אומר לי שהוא לא טוב בשבילי. האם לחכות? כמה זמן? עד שיתבגר? סליחה על האורך ותודה...
ללבנה, לא כתבת בן כמה בן זוגך. אני מניחה שגילו פחות או יותר דומה לשלך. אני שואלת את עצמי למה את מתכוונת כשאת כותבת "יש לנו מערכת יחסים מעולה"?! ממה שאת מתארת נראה שמערכת היחסים הקיימת ביניכם אינה שלמה כלל וכי בן הזוג שלך אינו בשל ו/או אינו רוצה שום מחויבות בחייו. גם אם אינו רוצה לעבור לגור יחד, תמוהה מאוד בעיני העובדה שאינו מעוניין להכיר את בני משפחתך אחרי שנה וחצי של חברות. כל הסימנים שאת מתארת מעידים על בעייתיות הן בקשר בין שניכם והן בתפקוד שלו עצמו בחייו. לא נראה לי שהוא יתבגר בקרוב. לדעתי עלייך לקבל החלטה אם את מעוניינת להמשיך בקשר עימו במתכונת הנוכחית. אם לא, המשיכי הלאה ושיהיה בהצלחה.
לבנה שלום את מתארת סידרה של סימפטומים אבל ללא כל הסבר לסיבות שהדברים קורים. למשל, מדוע הוא לא מוכן לפגוש את משפחתך? סירוב כזה יכול לנבוע מכל מיני סיבות, חלקן יכולות להיות לגיטימיות וחלקן לחלוטין לא. כל עוד את נשארת אם תמונת המצב ללא תרגום שלה למונחים של סיבה ותוצאה את נשארת עם אי וודאות גדולה שהיא אולי זו שאומרת לך שהוא לא טוב בשבילך. בגיל שלכם חצי שנה של קשר זו תקופה מספיקה כדי שאנשים ידעו אם הקשר מתאים להם או לא אבל זה בהחלט עוד זמן סביר לשאלות והתלבטויות ואין צורך לדחוק קדימה. יתכן שהעכבות שלו קשורות לחייו האישיים ולא בהכרח למידת אהבתו אליך. עם זאת, אלו דברים שצריך לדבר עליהם. אם הוא מסתיר אותם ממך או שומר את הקלפים אצלו זה סימן לא חיובי. אם לעומת זאת, הוא משתף אותך ומסביר מה קורה לו יש מקום לסובלנות וסבלנות רבים יותר כי הזמן עשוי לעשות את שלו. את שואלת האם להמתין שהוא יתבגר, זו הנחה שאומרת שכיום הוא צעיר ולא בשל. אלו דברים לא פשוטים וכדאי שתחשבי טוב על מה שאת אומרת. יש לי הרגשה שאת לא נותנת דין וחשבון מלא לעצמך וקצת מעגלת את הפינות. לא צריך להפוך לפרנואיד אבל בהחלט אפשר להציב גבולות ולדרוש פתיחות מבן זוג רציני כדי שתדעי מה הוא חושב ומה מנחה את התנהגותו. בברכה ד"ר אורן קפלן
מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית
