התמודדות עם הפרידה

ד"ר שלום. שמי אלון בן 27 כתבתי לך בעבר לגבי הפרידה מהחברה וכמה זה קשה לי ושאלתי האם כדאי לי להתקשר אלייה למרות שביקשה שלא אעשה זאת. לאחר שבועיים של נתק צלצלתי אלייה והיא שוב אמרה שהקשר בינינו לא ילך ועדיף שנפרד. כשהצעתי לה שלפחות נשאר ידידים אמרה שהיא לא יכולה להיות ידידה של מישהו שהיא מאוהבת בו אז אמרתי לה אם את מאוהבת בי למה שנפרד אז היא אמרה כי אנחנו לא מתאימים. להזכירך אני בן 27 והיא בת 20. היא ביקשה שאבטיח לה שיותר לא אתקשר ולא אתוב לה ולא אצור איתה קשר בשום צורה כי גם לה זה קשה. ואני ביקשתי שתבטיח לי שאם תגלה שאני הוא האדם שלא תהסס ושתרים טלפון והיא הסכימה. הבעייה שאני לא יכול להמשיך הלאה ואני מרגיש תקוע כי אני אוהב אותה מאד וכל הזמן אצפה שהיא תשנה את דעתה ושתתקשר כי בסופו של דבר היא אוהבת אותי. הצרה שכבר עבר כמעט חודש מאז הפרידה ועדיין אני נכנס לדכאון מידי פעם במיוחד ברגע שאני מתעורר בבוקר מהשינה של הלילה ואח"כ במהלך היום המצב מתייצב וחוזר חלילה. אני לא יכול להשלים עם העובדה שיותר לא אשמע ולא אראה אותה ולא ידע מה שלומה זה פשוט בלתי נתפס. ברצוני להוסיף שבעבר הייתה לי חברה שנתיים וחצי וגם אחרי שנפרדנו שמרנו על קשר ידידותי וכך היה לי קל יותר אבל חברה זו לא מאמינה בידידות כזו בטח כשהיא מרגישה שהיא מאוהבת בי. מה עלי לעשות לדעתך? האם עלי לפנות ליעוץ פסיכולוגי ? אני לא כל כך חושב שטיפול פסיכולוגי יעזור לי כי אני אוהב לשמוע מה אנשים אחרים חושבים אבל הבעייה שאני בסוף עושה מה שאני מרגיש מהבטן ולא מהראש. האם אפשר להתייעץ איתך טלפונית? יש לי עוד הרבה שאלות לשאול אותך על עצמי. אודה לך על תשובתך. אלון

אלון שלום אני לא חושב שבאמת אפשר להחזיק קשר ידידות כאשר אוהבים, בין אם שני הצדדים אוהבים ובין אם זה חד צדדי. חברתך ביקשה שלא תתקשר יותר ואתה צריך להחליט עם עצמך מה אתה עושה. בעיקרון, אם סירובה אמיתי תצטרך להתחיל תהליך של השלמה עם מה שקרה ותכנון של חייך הלאה. מאחר ואתה עסוק בעניין כבר זמן רב וזה מעיק עליך אני חושב שכדאי שתפנה לייעוץ פסיכולוגי. בהחלט יתכן שהפרידה הזה יושבת אצלך על דברים נוספים שמטרידים ואני חושב שתוכל להיעזר בטיפול פסיכולוגי שילווה אותך לפחות בתקופה הקרובה. אנחנו לא נוכל לדבר בטלפון, כאשר נכנסים לייעוץ אישי צריך להיפגש בצורה מסודרת ולהכיר לעומק, ובכל מקרה כעת אני באופן אישי לא יכול לקבל מטופלים חדשים. אני חושב כאמור שכדאי שתתחיל תהליך מסודר עם פסיכולוג שילווה אותך בהמשך. דווקא בתקופה רגישה כזו לא כדאי לעבור בין אנשים רבים, מצא מישהו שאתה מקבל עליו המלצה ממישהו קרוב או מרופא המשפחה והתחל תהליך שיוציא אותך מהמצב הנוכחי. בברכה ד"ר אורן קפלן

דר שלום . בהמשך למכתב שלי אלייך אני חושש מללכת לפסיכולוג כי אני לא מכיר מישהו שמומלץ ואני לא חש בנוח ללכת לרופא משפחה בקשר לזה ואני גם מאמין שעלי להיות חזק ולדעת להתמודד עם מצבים קשים בחיים בכוחות עצמי אחרת בעתיד כל פעם שתיהייה לי בעייה לא אדע להתמודד איתה לבד. ודבר נוסף אני מכיר את עצמי ויודע שגם אם הפסיכולוג יגיד לי דברים נכונים אני אקבל אותם אבל בסוף אפעל לפי תחושת הבטן שלי בלי להפעיל את ההגיון. לאור כל אלה האם אתה חושב שעדיין כדאי לי לפנות לפסיכולוג? והאם אפשר לפנות אליך? בכלל זו תקופה לא קלה לי בחיים פרט לפרידה יש לי גם קשיים בלימודים והחברה לא האחרונה אלא זו שלפנייה שהיינו שנתיים וחצי יחד ונפרדנו לפני שנה עומדת להתחתן והארוס שלה אסר עלייה להיות איתי בקשר וגם זה כואב לי. ובכלל מאד כואב לי להפרד מאנשים שהיו קרובים אלי. האם זה מעיד שאני תלותי? ובכלל אני מרגיש שאני לא מאושר ונדמה לי שכולם מאושרים סביבי ורק אני לא. מה דעתך? בתשובותיך אתה עוזר לי הרבה ואשמח לשמוע את הערותייך. בכבוד רב אלון