שלום ד"ר

אני בן 28 ונמצא כבר שנתיים וחצי בטיפול פסיכולוגי. הטיפול התחיל בגלל התדרדרות בתפקוד היומיומי, הן בלימודים(בעיקר באותה תקופה) והן בפן החברתי, לימים הבנתי והפנמתי את שורש הבעיה וחל שיפור ניכר בתפקודי. הבעיה שלאחרונה המצב שוב מתדרדר, בבתדרדרות מאופיינת במצבי רוח "מיני דכאוניים", חרדות שמאופיינות בניתוקים ובמצבים דיסוציאטיביים בעיקר כשאני בא במגע עם אנשים (ובעבודתי יש לי הרבה פגישות עיסקיות), הדבר גורם לפגיעה ממשית בתפקוד בעבודה(כבר עזבתי מקום עבודה בגלל חוסר היכולת לתפקד) השאלה שלי אליך בתור פסיכולוג היא לגבי המשך אפקטיביות הטיפול הפסיכולוגי, האם אתה חושב שלאחר שנתיים וחצי של טיפול יש טעם להמשיכו? ההבדל בין מצבי לפני שנתיים והיום היא שהיום אני מודע למה החרדה מופיע, אני יודע את הסיבות מה שאז לא ידעתי אך לצערי ה לא עוזר לי להיפטר מהמצבים הדיסוציאטיביים ומהחרדה ומההשלכות התפקודיות, האם יש טעם לסיים את הטיפול ולחשוב בכיוון טיפול תרופתי???

אלון שלום במידה ועד היום לא פנית לייעוץ פסיכיאטרי לגבי תרופות בהחלט מומלץ שתעשה את זה היום בתיאום עם הפסיכולוג שלך. יש מקרים בהם טיפול פסיכולוגי אורך זמן רב ויכולים להיות גלים של עליות וירידות תפקודיות, בהתאם למצב. אי אפשר לקבוע שהטיפול נכשל או שאתה צריך לעזוב מבלי להבין את התמונה כולה. אני מציע שתשוחח על כך באופן ישיר עם המטפל שלך ותגיעו למסקנה והחלטה משותפת כיצד להמשיך הלאה. יש יתרון לקשר ותיק בגלל ההיכרות העמוקה, אך כמובן שצריכה להיות גם הרגשה שהטיפול מוביל קדימה בצורה נכונה. מאחר ובעבר חל שינוי משמעותי במצבך צריך לנסות ולברר מה גרם להתדרדרות הנוכחית והדבר לא בהכרח קשור ישירות לטיפול. המטרה המרכזית כעת היא להתארגן כדי לצאת ממצב המצוקה הנוכחי. אני חוזר שוב, התייעץ עם הפסיכולוג שלך שבוודאי מכיר אותך היטב לגבי מה שקורה. בברכה ד"ר אורן קפלן