לפסיכולוגים

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

30/01/2001 | 00:08 | מאת: נורית

שלום אני נשואה די הרבה זמן + ילדים. אני שומרת על יחסי ידידות עם בחור שיצאתי איתו בעבר הרבה זמן. בתקופה האחרונה אני מוצאת את עצמי חושבת עליו הרבה יותר מידי. שאלתי: האם להפסיק את ההתקשרות? דבר שיקשה עלי מאוד. מה אפשר לעשות? כל הזמן יש לי דחף להתקשר אליו. אשמח לקבל תגובות ורעיונות. תודה

30/01/2001 | 00:47 | מאת: ד"ר אורן קפלן

נורית שלום השאלה המרכזית בעיני היא מה משמעות המחשבות והיחסים הללו, הן לגביך באופן אישי והן לגבי הקשר שלך עם בעלך. חשוב להבין מה מספק הקשר הזה ומכאן מהו הדחף להתקשר אליו. כמו כן חשוב להבין את אופי הקשר הזוגי שלך עם בעלך והאם היו לך התלבטויות לגבי קשרים עם אנשים אחרים בעבר. האם לקשר עם הידיד בתקופה הנוכחית יש משמעות על רקע יחסיך עם בעלך או שהוא בלתי תלוי בהם. בקיצור, הרבה שאלות ותשובות אין. אם מדובר במערכת ממושכת שמעסיקה אותך הייתי מציע לך לפנות לייעוץ ולנסות להבין מה קורה לך. כדאי להבין תהליכים כאלה באופן יסודי כעת מאשר למצוא אותם בשלב מאוחר יותר שולטים בחייך, ואני מתכוון מכל כיוון אפשרי. למשל, המשכת הקשר יכולה להביא אותך אולי לרומן עם אותו ידיד עם כל מה שכרוך בכך. אבל גם הפסקת הקשר יכולה לגרור סיבוכים כמו תסכול ופנטזיות על מה פספסת ואולי חיפוש קשר דומה גם בעתיד. כך שהשאלה אינה האם טכנית להפסיק או להמשיך את הקשר אלא מהו משמעותו האמיתית של הקשר הזה עבורך וכיצד הוא משתלב בסיפור חייך. בברכה ד"ר אורן קפלן

30/01/2001 | 23:40 | מאת: נורית

ראשית תודה רבה על התגובה. אני יכולה לספר שלאחר שנות נישואין ההתלהבות פחתה ולפעמים אף נעלמת. הידיד שלי היה חברי תקופה ארוכה. הוא עזר לי הרבה בשעות קשות בתקופה האחרונה ויש לי הרגשה שאני דיי תופסת טרמפ על כל העניין וסתם נכנסת לעולם של פנטזיות. אני מודעת שכלום לא יקרה ביננו כי אין לי אומץ. ואולי טוב לי סתם לחיות במן עולם כזה. הבעייה היא שמחשבותי דשות בעניין יומם ולילה. וזה נראה לי מוגזם. אני לא יודעת מה לעשות ואני גם לא מעיזה לספר לחברי על כך. אולי עם הזמן אני ארגע. אני במן שלב בחיים בו אני חושבת מה זהו? נגמרו כל הריגושים? זה מדכא ומתסכל. אולי בגלל זה אני בורחת לנישה הזו. תודה .

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית