הצילו

היי אני בת 29 ומאז גיל 21 כשכל המסגרות כמו ביהס וצבא נשארו מאחור ונותרתי ללא "חממה" בעצם. הרגשתי בפוביה חברתית. וההתפרצות הפיסית של הזעה וחנק...ופחד הגיעו בעבודה הראשונה שכלללה עבודה עם קהל. זה 8 שנים שאני לא מתפקדת אני בטיפול שלוש שנים בתרופות פסיכיאטריות שמרגיעות אמנם.. אבל בקטע הנפשי רגשי, הרגישות הגדולה קיימת ומרגע יציאתי מהבית אני סובלת. וזה פגע בי. הפסדתי המון דברים,לא עבדתי בשום עבודה קבועה עד היום, ואנשים מביעים פליאה, לא למדתי, ואין לי חבר ואף פעם לא היה, אני פשוט בעלת לחץ אחד גדול!!! סובלת מהזעות, מדפיקות לב..ומכל מה שרק מעייף אותי פיזית, אני גם התחלתי לסבול מכאבי רגליים, צריבה בעיניים... לעזרה אודה.!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

מיכל שלום את מתארת מצב כרוני של סבל שנמשך שנים. אני מבין את רצונך בעזרה מהירה ויעילה אבל אין כאן קיצורי דרך. את צריכה להיכנס לתהליך של טיפול פסיכולוגי קבוע וארוך טווח, במידה ואינך נמצאת במסגרת שכזאת. זה די ברור שהתרופות לא תספקנה כדי לעשות שינוי יסודי. העניין אינו כבר הבעיה המקורית אלא שינוי של הרגל שנוצר במהלך שנים של חוסר תפקוד חברתי ומקצועי כאשר למעשה מעולם לא היתה מסגרת שבה הרגשת טוב. כדי לשמור על תהליך טיפול ארוך טווח תזדקקי ללא ספק גם לתמיכה של המשפחה הקרובה כי קשה לצאת לבד ממצב שכזה. בברכה ד"ר אורן קפלן