אני אמא רעה?
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
היום נבהלתי מעצמי! בתי בת ה- 5 חודשים התעוררה בלילה כל 3-2 שעות בבכי היסטרי בלי סיבה נראית לעין. באחת הפעמים שכבר הייתי מוטשת (בעלי במילואים) פניתי אליה בכעס והוספתי "אולי תסתמי כבר..." שניה אח"כ נבהלתי נורא והתחלתי לבכות, חיבקתי אותה חזק והתנצלתי באוזנה. אבל זה לא עוזב אותי.... שתינו קמנו מוטשות, עייפות ועצבניות - אני יודעת שאין לי תרוץ - אבל הרגשתי פשוט חסרת אונים וכל-כך עייפה. האם אני אמא רעה??? ומה עושים בעתיד בכדי להשתלט על כעסים שכאלה?
ס.מ. שלום את לא אמא רעה, את אמא מותשת שברגע של חולשה התפרצת, הבנת מייד מה קרה וגם הרגשת רגשות אשמה. העייפות הפיזית והנפשית אופיינית לשלב בו את ובתך נמצאת. אני חושב שהנסיון שהיה לך הלילה יעזור לך להתמודד אחרת בהמשך ובכל מקרה, זו תגובה אנושית מאוד וכל עוד היא לא הופכת לדפוס התמודדות שחוזר על עצמו אין כל סיבה שתמשיכי לענות את עצמך. בברכה ד"ר אורן קפלן