מטפל-מטופל ומה שבינהם

שלום למשתתפי הפורום ולמנהלו, ברצוני לשתף אתכם בחוויה שעברתי ביום א' האחרון ולשאול לדעתכם, ובכן הנני מטופל מזה כמה שנים אצל אותה פסיכולוגית. ביום א' האחרון הקדמתי ב-5 דקות (אני מקפיד לדייק אולם מפאת החום הכבד) החלטתי לעלות למעלה ולא לחכות למטה) הדלת הייתה פתוחה כמו תמיד והיא ישבה לבדה וערכה רישומים כשהבחינה בי, שאלה אותי : אם לא אכפת לי לחכות כמה שניות משום שהיא חייבת לסיים לכתוב משהו, כמובן שעניתי שזה בסדר וחיכיתי בחדר ההמתנה הסמוך, כמובן שאין מצב בעולם שאני אוכל להציץ בכתביה (ואין לי כל כוונה ורצון לכך) מהמקום בו ישבתי (ישנו קיר חוצץ) אבל היא סגרה את הדלת, אני הרגשתי עלבון מאוד גדול מכך, ראיתי בזה מעשה מכוער ורע (אני מוכן להישבע לכם שזה לא נובע מילדות עשוקה....) כמובן שזה השפיע על מצב רוחי ועל מהלך כל הפגישה. מה אתם חושבים ? פוגע או לא ? רגיש מדי ? מה אתה חושב ד"ר (בכנות בבקשה) מה לעשות עם זה ? להתעלם ? לומר לה ? אני יודע שאתם הפסיכולוגים בעד לומר כל מה ש"ביננו" האם גם הפעם. ? מחכה לתשובתכם המהירה.

שי שלום האם אתה מבין ממה נפגעת? מה בהתנהגותה עשה את זה? מבחינה פורמלית, לא קרה שום דבר חריג. אתה הקדמת והיא שמה את הגבול במקום שהוא טבעי. עם זאת, כנראה שמשהו ברמה האישית והלא פורמלית יצר את הפגיעה. האם זה העובדה שלא באה לקראתך בחמש דקות למרות שאתם מכירים זמן כה רב ומעולם לא הקדמת? האם זו הדלת שנסגרה בפניך? שווה לדעתי לזהות את השניה בה הרגשת את הפגיעה ומה בדיוק עשה זאת, כמו כן מאוד כדאי לשתף את הפסיכולוגית בתחושותיך הן כדי לשמור על הטיפול והן כדי להיעזר במקרה כחומר גלם לטיפול. אני בטוח שהאירוע הזה קשור בצורה כזו או אחרת לתכנים שבגללם פנית לטיפול עצמו. בברכה ד"ר אורן קפלן

לד"ר קפלן שלום, ראשית, תודה על תשובתך המהירה, אני נפגעתי-נעלבתי מסגירת הדלת בפניי ממש לא כעסתי על כך שלא הקדימה 5 דקות, ציינתי זאת רק משום שלא ייוצר הרושם שאני "מהמקדימים הסדרתיים" מדוע הייתה צריכה לסגור את הדלת בפניי, האם לא היה די בכך שאמרה עוד כמה שניות ? שוב אני מזכיר אין לי כל אפשרות לראות מה היא כותבתו/או עושה בחדרה. אגב, פנייתי לטיפול אינה נובעת כלל ועיקר לנושא אלא בעקבות מותה של אשתי, והתמודדות עם ילדי הצעירים. לתגובתך אודה, שי

שי שלום מאחר ואתה יודע למקד את מה שגרם לפגיעה אני חושב שכעת אתה צריך להעלות את זה בטיפול עצמו. אני לא חושב שתשובה ממני תספק במקרה הזה, הרי לא מדובר בהיבט הטכני של סגירת הדלת אלא במשמעות הרגשית והבינאישית שביניכם. בברכה ד"ר אורן קפלן

לשי, הרבה פעמים קורה שאנחנו מגיעים לטיפול בגלל סיבה X ומוצאים את עצמנו פתאום בכלל במסע שונה לגמריי ממה שתיכננו... ורואים, איך בסופו של דבר הכל מתקשר, והיחסים עם הילדים והתגובה שלך להתנהגות של המטפלת, והכל הכל הרי קשור אליך. נובע ממך, וחוזר אליך. לעצם השאלה, זוהי לא חווייה נדירה מה שאתה מתאר חווייה "טיפולית" שלפחות לי מוכרת ואני מניחה שנתקלים בה כל הזמן, בצורה זו או אחרת. זה באמת לא קטע נעים, אבל מה שחשוב בשבילך זה להבין את התגובה שלך מאיפה היא באה, ופחות לתת ציונים למטפלת שלדעתי ההתנהגות הזאת שלה לא במקום והפגינה חוסר רגישות. אלא שמה שיקדם אותך זה להבין את התגובות שלך.