אוננות וטיפול

אני נפגשת עם הפסיכולוגית שלי פעם בשבוע. הפגישות מאוד עוזרות לי, אך קשה לי בין הפגישות בגלל שאני מתגעגעת לפסיכולוגית. כדי להתגבר על כך אני מאוננת ומדמיינת שהפסיכולוגית מדברת איתי תוך כדי ורואה אותי. זה עוזר לרוב. אני מרגישה מוזר - חוששת שיש לי נטיות לסביות, האם זו תופעה מוכרת שמטופלים חושבים על הפסיכולוג/ית תוך כדי אוננות? בנוסף אני מדמיינת שבכל פעם שאני גומרת לאחר אוננות הפסיכולוגית דורשת ממני תשלום נוסף. ברור שאני מתביישת להעלות זאת בפגישות. מה דעתך?

נראה לי שזה ביטוי לרצון מאד עמוק לקירבה ואינטימיות עם המטפלת, ולא סימן לנטייה מינית. אצל הרבה אנשים, קירבה מינית וגופנית נחשבת לשיא האינטימיות (אולי מסיבות טובות) לכן נראה לי שלדמיין אותה איתך, בין אם במגע איתך, או משוחחת איתך באותה סיטואציה מבטא רצון להחשף באופן מאד עמוק בפניה. המחשבה שלך להעלות את זה בטיפול (נשמע שזה מביך אותך, אך בכל זאת שיש מצב שתעשי זאת), ממשיכה את אותו קו של רצון להחשף בפניה, על כל משאלותיך ומחשבותיך.

זה לא קרה לי אף פעם (מחשבות על הפסיכולוגית שלי תוך כדי אוננות) אני יכולה להגיד לך שלא אחת דימיינתי אותה בלילה לפני שנרדמתי מחבקת אותי. הרבה פעמים ודווקא לפני השינה ולעיתים זה קורה לי עוד, אני חושבת על קירבה פיזית בנינו. לא מגיעה רחוק עם המחשבות שלי (: ובטח לא חושבת שזה אומר שאני לסבית. אגב פעם חשבתי כך כי חשתי תחושה של התאהבות עזה כלפייה אבל היא הסבירה לי שזה לא קשור לנטיות. וזה באמת לא קשור. אני מסכימה עם לילה לגמרי שקירבה אינטימית מתפרשת אצלנו כמשהו פיזי ומיני באופן אוטומטי וזה מה שבוודאי קורה אצלך. אגב פעם שישנתי התעוררתי כי אמרתי תוך כדי חלום את השם של הפסיכולוגית שלי וזה היה בתחילת הטיפול. כל עוד את לא עושה את זה באופן אובססיבי אין סיבה לדאגה לפי דעתי. מורןא

גלית שלום מה שאת מתארת נשמע לי פחות מיני ויותר תגובה ראשונית, ילדית, שמבטאת רצון בקרבה וחיבוק. אפשר לטעות ולשייך את זה מייד למשיכה ארוטית, אין ספק שיש בזה משהו כזה כי בכל זאת מדובר בהתנהגות מינית, אבל במקרים רבים זה לא עיקר העניין. לכן אני גם לא חושב שזה אינדיקציה להיות לסבית או לא. שאלת הזהות המינית צריכה להיבחן באופן הרבה יותר רחב במשיכתך לגברים או לנשים ולא בהקשר אחד בלבד. לכל בני האדם יש גם חלק הומוסקסואלי והוא טבעי לחלוטין (למרות שרוב האנשים מתכחשים אליו). זה לא מגדיר אותם באופן אוטומטי כהומוסקסואלים או כהטרוסקסואלים. אני מבין את הקושי שלך לדבר על זה באופן ישיר בטיפול. חשבי מה את כן יכולה לספר מתוך זה וכיצד. לפעמים קל יותר לכתוב מאשר לומר בע"פ. בכל מקרה זה ברור שלקשר שלך עם הפסיכולוגית יש כיום חשיבות רבה והעיסוק בקשר עשוי להיות משמעותי גם להשגת מטרות הטיפול בגלל פנית אליה. בברכה ד"ר אורן קפלן