האם אני בדיכאון?

שלום רב, אנא אל תפנו אותי למאמרים , אני סטודנטית לפסיכולוגיה ואני יודעת די טוב מהו דיכאון ומה הסימנים, בכל זאת לגבי עצמי קשה לי ליישם את התאוריה, ואולי זה כי אני לא רוצה להודות שזה מה שיש לי. בכל אופן, במבט אובייקטיבי, אם אני רוב הזמן עצובה, יש לי התפרצויות בכי כל כמה ימים בדרך כלל מלחץ של החלטות, לחץ זמן וכו'. אני לא ממש נהנית מרוב הדברים שאני עושה, למרות שפעם (די מזמן אמנם) כן הייתי מאד נהנית מדברים מסויימים. אני ממש הפכתי בן אדם פסימי ולא רואה איך הדברים ישתנו. אני מנסה לשנות, אבל לא מצליחה. אני מנהלת קשר זוגי וממשיכה בחיי תוך כדי השגים יפים יחסית למצבי, אבל לא תוך כדי הנאה , אלא ממש הרגשה של "סחיבה" אם אפשר לתאר את כל זה ככה. אני מרגישה שאסור לי להנות עד שלא אפתור את בעיותי, ומצד שני בעיותי לא נפתרות כבר זמן רב. האם זה דכאון? עד כמה זה נשמע חמור? זה בערך הכל.. אין עוד סימנים אחרים...

עצם העובדה שפנית לפורום אומרת שאת מוטרדת ממצבך. זו כבר סיבה מספקת לפנות לייעוץ מקצועי. אולי יש יעוץ כזה במסגרת האוניברסיטה? (יש בבר אילן). כדאי שתפני ולו לכמה שיחות הבהרה שיעזרו לך להבין את מצבך טוב יותר.

מישל שלום כפי שאת בוודאי יודעת רשימת הסימפטומים שתיארת אכן יכולה להתאים לדיכאון. המקור לדיכאון יכול להיות שונה. יתכן שאת מתמודדת עם תקופת חיים מורכבת שגורמת לבעיה, יתכן שיש מרכיב ביולוגי לבעיה ועוד אפשרויות רבות. אני מציע לך לא להישאר עם השערות אלא לנצל את הידע והמודעות שלך לטובת עצמך ולפנות לאבחון מסודר וטיפול. תוך כדי פגישות ההיכרות הראשונות ניתן יהיה לומר בצורה יותר ברורה במה מדובר ומה הדרך הנכונה ביותר כדי לטיפל בה. בברכה ד"ר אורן קפלן