רוצה להיות מושלמת...

שלום ד"ר. יש לי בעיה כבר כמעט שנתיים. אני בת 21 ואינני מרוצה ממראי כלל. הבעיה היא שאומרים לי שאני נראית טוב, אך אינני מוכנה לקבל את הגוף שלי. אני אובססיבית לגבי האימונים בחדר כושר ושיעורי אירובי, מפחדת לפספס יום בלעדיהם וכן, משתדלת לאכול נכון(לפי תפריט של דיאטנית)... ומה שהכי נורא בכל הסיפור, זה שכביכול איבדתי את כל ההנאה בחיים. כל מה שמדאיג אותי ביום יום זה איך אני נראית. אני מרגישה כ"כ שטחית, מעולם לא דאגתי לגבי זה ופתאום אני מוצאת את עצמי דואגת כל הזמן. זה הגיע למצב שזה מכניס אותי לדיכאון ומדיר ממני שינה. ועוד דבר, אני נעשיתי מאוד קרירה כלפי חוץ, לא בא לי שיסתכלו עלי... אך מצד שני אני כבר רוצה קשר עם מישהו, מאחר ומעולם לא נתתי לבחורים מעוניינים הזדמנות, כי בד"כ הייתי ביקורתית מידי, גם כלפי וגם כלפיהם. אני מתחרטת על המון החלטות שגויות בחיי וברצוני לתקן את המצב, כי נמאס לי להיות מדוכאת בגלל מראי. למה אינני מצליחה לקבל את עצמי? זה מפריע לי בקשרים עם בחורים, שמבינים שאני נורא חסרת ביטחון לגבי מראי ומתרחקים ממני... בנוסף, חברותיי יוצאות בקביעות למסיבות בימי שישי ותמיד אני מרגישה רע עם איך שאני נראית ומוצאת את עצמי ממציאה תירוצים על ימין ועל שמאל, רק כדי לא להסביר להן מהי הסיבה האמיתית... כי הן לא יבינו. שמחת החיים שהייתה לי ירדה, אני מתביישת ללכת עם בגד ים, או בגדים מעט חשופים. אני מסתכלת במראה ורואה המון פגמים שברצוני לתקן וממהרת להסתירם עם בגדים לא מחמיאים וגדולים ולא יוצאת בלי איפור מהבית. תמיד הייתי פרפקציוניסטית אך נמאס לי! הוריי דואגים לי שאינני יוצאת ושלא היה לי מעולם חבר ולוחצים עלי, אך אני מרגישה שעד שלא אהיה מוכנה להשלים עם עצמי ולקבל את עצמי, לא יוכל לתת למישהו להתקרב אלי. חברתי דווקא חושבת שאם אני יצא עם מישהו אז זה יעלה לי את הביטחון, אך אני לא מצליחה להגיע כלל לשלב הזה. אני יודעת שאין דבר כזה מושלם, אך בכל זאת אני כל הזמן משכנעת את עצמי שאם רק ארד את ה4 ק"ג המיותרים שהעליתי בצבא, ואחזור למצבי הקודם, אהיה מושלמת. האמנם? מה עלי לעשות ד"ר? אני כבר ממש מיואשת...

דנה שלום נראה לי שהבעיה איננה במראה החיצוני שלך אלא דווקא במראה הפנימי. במקרים כאלה הבעיה מתמקדת בעיקר בתפיסת העצמי, בדימוי, בביטחון ולכן הטיפול לא יכול להתמקד בדיאטה ושינויים אסטטיים של הגוף שכן התחושה הפנימית תישאר תמיד שזה "לא מספיק". הפתרון הוא לשלב עם כל הפעילויות שאת עושה גם ייעוץ פסיכולוגי כדי לראות מה המקור האמיתי למה שקורה לך וכדי לעזור לך לקבל את עצמך בצורה יותר שלימה. בברכה ד"ר אורן קפלן