שאלהשמענינת אותי

פעמים רבות עלתה השאלה בפורום לגבי התאמה בין מטפל למטופל. השאלה היא תמיד מהצד של המטופל שחושב על עזיבה, כי המטפל לא מתאים מסיבות שונות . האם ישנם מקרים שבהם מטפלים (ולא מטופלים)חשבו שהם אינם יכולים בגלל התאמה אישית לטפל במשהו ואמרו לו או שזו פגיעה במקצועיות שלהם ואובדן לקוח ולכן הם ממשיכים הלאה.

פעם, לפני הרבה שנים, פניתי למישהי, ואחרי 3 פגישות, בהן באמת היתה הרגשה לא מתאימה, היא עצמה אמרה לי שנראה לה שעדיף שאפנה למישהו אחר, ואני מודה לה שהיא אמרה את זה באותו שלב, כי יכול להיות שאני עצמי לא הייתי מסוגלת להבין את זה כל כך מהר, למרות שבאמת הרגשתי הרגשה מאד לא נוחה. אני חושבת שיש הרבה מקרים בהם זה לא מובהק, ולכן המטפל כן לוקח על עצמו את האחריות לנסות כמיטב יכולתו, אבל במקרים שבהם התחושה של חוסר ההתחברות היא מאד ברורה, אני מאמינה שמטפל מקצועי יוכל לעלות על כך די בהתחלה, ולסייע למטופל למצוא מטפל/טיפול מתאים יותר...

רחל שלום אף אחד לא אוהב לקבל דחיה, גם פסיכולוגים לא נהנים מכך ולכן יתכן שמבחינה מעשית תהיה כאן פגיעה אישית. עם זאת, פסיכולוגים שעוסקים בטיפול אמורים לדעת להתמודד עם סוג כזה של חוויה ולהגיב אליה בצורה מקצועית ואתית. בכל תחום יכולות להיות חריגות וחריקות, אני מקווה שרוב הפסיכולוגים יודעים להתמודד עם סוג כזה של תהליך ולתת למטופל עזרה לעזוב ולהמשיך הלאה למטפל מתאים יותר. בברכה ד"ר אורן קפלן

למזלי לי זה לא קרה אבל פסיכולוגים לפעמים מרגישים שהם לא יצליחו לעזור למטופל לעולם ואז הם ניפרדים ממנו בצורה פה וממליצים לו לפנות למישהו אחר