מדוע לא מחזירים "שלום"?
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
ישנו גבר הגר בקרבת ביתי, ברגע כשקולט אותי הוא מאיט את קצב הליכתו, מביט בי ממושכות, מחייך אך אינני יודעת מדוע לא עונה לי שלום בשעה שאני אומרת לו שלום עם חיוך? אני לא מסוגלת לשאול אותו. מה יש לך לומר בנידון? (אגב שנינו נשואים). בתודה-חיה.
"הוא מאיט את קצב הליכתו, מביט בי ממושכות, מחייך" - לדעתי זו אמירת 'שלום' מכובדת בהחלט. אפרת
היי אפרת. אך באותו רגע אני מרגישה מושפלת, האם זה לא מכבודו לענות לי ל"שלום"?, הרי הוא לא אילם?!. האם התנהגותו זו משקפת צורה של חיזור או התלהבות מצד הגבר ממני?? - בתודה מראש - חיה.
חיה שלום זו פעם ראשונה שההודעה שלך מתפתחת צעד אחד קדימה ואת מתייחסת גם לצד שלך בסיפור. אני חושב שזו התקדמות משמעותית למרות שעדיין הדפוס אינו משתנה: הגבר שמתקרב אליך, נותן רמיזות, ואת לא יודעת לפרש את משמעות רמיזותיו. אני מעריך שעד שלא תבחני בצורה רצינית את מה שקורה לך בסיפור לא תוכלי לצאת מהמעגל הסגור של המחשבות והתהיות לגבי כוונותיו. אותן איש לא יוכל לפרש לך (למעט הוא עצמו) אבל את מה שאת מרגישה אולי אפשר לברר בכל זאת יותר לעומק, ואני לא בטוח שמדובר רק בגבר הזר כמו גם במשפחתך שלך ויחסיך עם בעלך. בברכה ד"ר אורן קפלן
אוקיי. אך לעצם שאלתי לא ענית: מדוע הוא לא עונה לי חזרה "שלום", שזוהי מילת נימוס, זה הרי סותר את התנהגותו... לא כן? אודה על תשובתך - חיה.
מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית
