תגובה לאפרת מאלון

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

31/07/2004 | 18:38 | מאת: אלון

אפרת שלום היא יודעת עד כמה אני אוהב אותה והבעייה שהיא ביקשה שלא אצור איתה קשר כי זה יקשה על הפרידה ומבחינתה אין מנוס ועליינו להפרד. אני חושב שהדיעה שלה נובעת מגילה הצעיר 20 ואני 27 ומלחיץ אותה העובדה שיש לה חבר בוגר והיא עדיין באיזשהו מקום ילדה. אני מאד אוהב אותה והייתי עושה הכל למענה הבעייה שהיא ביקשה שלא אתקשר ואני לא יודע מה לעשות האם לכבד את בקשתה ולא להתקשר ולקוות שאולי היא תזכר בי ותתקשר בעצמה ואפשרות זו לא נראיית לי ריאלית כי היא אמרה שמבחינתה זה סופי או שמא לנסות בכל זאת להתקשר ואולי אולי אולי היא תרצה שנחזור להיות יחד כי גם היא מתגעגעת אלי. אז מה לעשות?? אני בדילמה ובדכאון.

31/07/2004 | 22:11 | מאת: אפרת

הי אלון. ההחלטה בסופו של דבר שלך. קיבלת מספר תגובות, ואיני חושבת שמישהו יוכל לענות לך על השאלה מה לעשות. אכן, יש כאן דילמה, האם להענות לבקשתה או להכנע לרצון שלך. אני באמת לא יודעת מה יהיה נכון במקרה הזה. מערכות יחסים הן דבר אינדיוידואלי וכל תגובה שלה יכולה להתקבל על הדעת. אל תחמיר עם עצמך בקשר להרגשתך, תנסה לעסוק בפעילויות מהנות, אולי ספורט, חברים, משפחה. אין פתרונות קסם ואין קיצורי דרך, התהליך הוא הרבה פעמים ארוך וקשה, ונכון שקלישאות מאוד מתסכלות במקרים כאלו, אבל ככל שהזמן יעבור אני מניחה שתרגיש טוב יותר, ומקווה שאכן זה יהיה כך. תשמור על עצמך, אפרת.

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית