עומדת בפני גירושים

אני בחורה צעירה בת 24 שנישאתי לפני שנה לבעלי לאחר היכרות בת 5 שנים היינו מאוהבים עד מעל הראש ותמיד חלמנו על הבית והמשפחה שתהיה לנו אולם לאחר שמונה חודשים הגיע הברק הנורא "ביום בהיר אחד" הכל התחיל כאשר אמא שלו ניכנסה לנו לורידים והחלה להתערב בעניין המגורים שלנו...חשוב לציין ששנינו משני מקומות שונים בארץ אולם הייתה בנינו עסקה לגביי המקום שנבחר לגור בו...אולם לאמא היקרה שלו זה לא הזיז והיא גרמה לקרע נורא בנינו עד כדי פתיחת תיק ברבנות ...ומכאן כבר השתלשלו האירועים...המתחים געו..."הלכלוך" יצא החוצה והיא גרמה לנו פשוט לשנוא אחד את השני..הוא היה קרוע בין שתינו לבסוף הוא נכנע וחזר להוריו. נכון להיום אנו פרודים כבר 4 חודשים ומנהלים מאבק כוחות מגעיל בכל תהליך הגירושים מאוד קשה לי לקבל את העובדה שנהרסו לי חיי הנישואים...ולא היה בידי שום דבר לעשות עולה בי שוב השאלה כיצד הוא קם ועזב אותי לטובת אמא שלו.... איך אני מתמודדת עם האובדן הנורא הזה המשולה למוות.....אני כואבת...מתגעגת אך יודעת שאין דרך חזרה...הוא מבחינתו שונא ולא מעוניין בקשר.. הצעתכם, מה עליי לעשות??????

אור שלום זה באמת סיפור עצוב במיוחד לאור האהבה שסררה בינכם קודם לכן. במידה מסוימת אני נוטה לומר לך שאולי התמזל מזלך שזה קרה כל כך מהר. זה יכול היה להיות הרבה יותר גרוע אם הדברים היו נמשכים עוד כמה שנים, ואחרי שישנם גם ילדים ומחויבויות עמוקות יותר פיצוצים מסוג כזה יכולים באמת להרוס את החיים. למרות שמבחינתך מדובר בהפתעה מוחלטת קשה לי להאמין שאישיותו של בעלך התהפכה לה ביום אחד. כנראה שבכל זאת היו ברקע דברים שלא ראית או לא רצית לראות, שהיו אולי מספרים משהו על העומד לקרות. אינני מתימר לשפוט ביניכם, סוג כזה של פרידה הוא בד"כ טנגו של שניים ואולי אפילו יותר. לפי מה שאת כותבת אין סיכוי לחזרה, למרות שכבר ראיתי בעבר מקרים שעימותים קשים מאוד בכל זאת הכריעו את האהבה. נראה שכעת נדרשת התארגנות מסוג חדש. את הרבה פחות נאיבית ממקודם, ואולי אפילו עלולה להיות חשדנית בעתיד בשל המכה החזקה שניחתה עליך. אני חושב שיש צורך להבין יותר לעומק את מה שאירע. אם הכל היה אמא של בעלך זה היה פשוט, אבל מנסיוני זה לא הסיפור המלא. את חייבת ללמוד משהו מכל מה שקרה כדי שהעתיד יהיה חיובי יותר. לצערי אני לא יכול לומר לך מהו אותו משהו, ואני בספק אם את יודעת זאת בעצמך. זו תקופה בה מתבקש לפנות לטיפול פסיכולוגי ולעבור את התקופה של החודשים הקרובים בשלום, תוך בנית התשתית להמשך אחרי צומת הדרכים הזו. בברכה ד"ר אורן קפלן

ד"ר קפלן שלום, קודם כל תודה רבה להתייחסותך לבעייתי..יצא לי לחשוב על מה שהעלת על הכתב, אני מודעת לכך שהתהליך של העזיבה של בעלי נבע כתוצאה ממטענים שככל הנראה הוא צבר בתוכו...אתה מבין אני זאת שהייתי מדרבנת במערכת היחסים לשאיפות ומטרות..אני לומדת רוצה לשיג קריירה ומקצוע והוא לעומתי חי את הרגע...מפחד להתחייב מושפע ולא יציב...ככה אני רואה את הדברים היום...גיליתי שהוא חסר אופי ונוטה לברוח מבעיות וממשברים בכל פעם שקשה הוא היה מרים ידיים..זה בא ליידי ביטוי בהמון דברים כגון: הפסקת עישון, דיאטה, לימודים..לא הייתה לו שליטה על הוצאות בחשבון .הוא כל הזמן רטן שאני אומרת לו מה לעשות שאני זאת שמחליטה תמיד מה יהיה...הוא כל הזמן אמר שאני מתנשאת מעליו וחושבת שאם אני לומדת אז אני יותר חכמה ממנו... שאלתי היא האם לאור דברים אלו הגיוני במידה מספקת לומר שזה תרם לעזיבה והאם העובדה שזהו החבר הראשון היחדי שלי מקשה עליי יותר להתמודד עם המצב??? אתה מבין, הרבה פעמים אני שואלת את עצמי אולי היה לי חלק בעזיבה שלו אולי באמת יותר מידיי לקחתי שליטה ופיקוד במערכת היחסים...למרות שבידעה אני עשיתי זאת מתוך כוונות טובות להצליח בחיים ולהציב מטרות ושאיפות...המטרה היתה טובה. אודה לתשובתך, אור.

בוקר טוב אור. רציתי רק לומר לך, כי האדם בשם עזרא, שביקש ממך ליצור איתו קשר במייל, שייך לכת הסיינטולוגיה, שמשום מה, עוסקת בימים האחרונים בנסיון לגייס אנשים חדשים . אולי מקורותיהם הכלכליים הולכים ומתדלדלים,או אולי מניע אחר, ואולי באמת רצון כן לעזור, אבל תיזהי ותדעי לקראת מה את הולכת. אפרת.