אפרת,

היי אפרת, אני חושב שאם את היית הברומטר הייצג את רמת התלמידים הלומדים פסיכולוגיה באוניברסיטה העיברית היו משלמים לך ובלבד שלא היית מזכירה את הקשר בינכם. נראה כי את מתהדרת בנוצות לא לך..האם שמעת על תסביך האני הכוזב של וויניקוט..ואולי יש לך בעיית זהות ואת מגיעה לכאן ושואבת עידוד מתשומת הלב שחסרה לך כל כך,משלימה את החסכים הרבים שניצטברו במדרון החלקלק של חייך המורכבים במשברים ובהתמודדות יום יומית עם הקיום וצרכים בסיסים כבר בגיל צעיר.. אין ספק כי היעדר האושר ניכר מתוכך,את משליכה את הרגשת הייאוש והתיסכול ומאשימה אחרים במין ציד מכשפות אחר אילו שאינם עונים לתבנית המשחק הדימיוני שיצרת...האם גם בחייך החברתיים,אם ישנם כאלו,קיימים חברים דימיוניים עוד מתקופת הילדות שעזו לך להפיג את החרדה המתמדת ? אולי כדאי שתסירי מעלייך את שמיכת ההונאה העצמית ותחושי את צינת המציאות? עלייך להבין כי על אך הרווח המישני של החוויה הנוירוטית שאת עוברת הסימפטום הנברוטי הזה סופו להכריע אותך במאבקך כנגד המלחמה באי השפיות . החלמה מהירה ומשחק מהנה, יאיר

יאיר שלום אנא קרא את הודעתי מהערב, אשמח אם תוכל להימנע מהמשך הדיאלוג בסגנון הזה. אין כאן סיכוי לנצחון, רק תוספת של כעס ומפח נפש. את מה שרצית לכתוב כבר כתבת מספר פעמים. אין כל טעם להמשיך כך. אני מגיב אליך כעת בגלל הודעה זו אבל פנייתי זו רלוונטית לכל שאר המשתתפים בשיח הזה. בתודה ד"ר אורן קפלן