ההבדל בין השמנה לאכילה כפיתית

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

29/07/2004 | 13:01 | מאת: מיטל

דוקטור קפלן שלום עד לפני שנתיים שקלתי 43 קילו וכיום אני מעל 90 . הלכתי לתזונאית על מנת שתיקבע לי דיאטה אך לאחר שיחה איתה היא אמרה שאין טעם בדיאטה ללא טיפול פסיכולוגי משום שיש לי הפרעת אכילה (אכילה כפיתית). מה ההבדל בין השמנה לאכילה כפיתית והאם באמת יש צורך בטיפול? תודה מראש

29/07/2004 | 18:45 | מאת: יאיר

שלום מיטל, ההשמנה היא הסימפטום הנובע מאכילת יתר והפרה של יחסי הגומלין שבין מטבוליזם,תוצר גנטי,פעילות גופנית והתנהלות לא תקינה בכל הנוגע לאכילה לרבות שעות לא מתאימות סוג האוכל והכמות. בהפרעות אכילה לרבות האכילה הכפייתית יש נטייה מוגזמת בהרבה לאכילה מוגברת שלא מתוך רעב כי אם לאור ניסיון להמיר חסכים ריגשים דרך הרעב.במילים אחרות הסובלים מאכילה כפייתית נוהגים לאכול כאשר הם חווים רגשות של צער ,פחד,כעס וכיוב עוד מימי הינקות המוקדמת אימהות רבות נוטות לענות על כל צרכי התינוק עי האכלה מה שיוצר התניה לא טיבעית ולא נכונה בין צרכי התינוק לחום לאהבה,להחלפת צרכים וכו ובין האכילה. מי אינו ניתקל בתופעה בה בנים ובנות בוגרים מגיעים לבית הוריהם ומרגישים צורך לאכול כיון שהאם מודדת אהבתה עי האכלת ילדיה.>ובמידה ויסרבו תפגין האם את מורת רוחה כאילו והסרוב מעיד על היעדר אהבה כלפי האם< בברכה, יאיר.

29/07/2004 | 22:58 | מאת: ד"ר אורן קפלן

מיטל שלום אכילה היא דבר ראשוני מאוד. זו הפעולה הראשונה בחייו של התינוק הצעיר שמחברת בינו לבין אימו, ואין מדובר רק בהזנה פיזית, יש לכך משמעות נפשית עמוקה. דרך האוכל נוצרת הרגעה עמוקה ומאחר שמדובר בתהליך כל כך ראשוני אין אפשרות לטפל רק בהיבטים הפיזיולוגים של השמנה וחייבים להתייחס לחלקים הרגשיים. אם תעשי יומן מסודר ותכתבי בו מתי את אוכלת ובמקביל מה קרה קודם לכן או על מה חשבת תגלי ללא ספק שהטריגרים לאכילה לא היו רעב ברוב המקרים אלא צורך נפשי. הטיפול הפסיכולוגי יכול לעסוק בנושא האוכל עצמו, אך חשוב מכך הוא לטפל באותם היבטים רגשיים שעליהם צריך לפצות באכילת יתר. הנושא הוא מורכב יותר מתהמכרות רגילה מאחר וסיגריות למשל ניתן להפסיק לחלוטין ללא נזק, אולם אי אפשר לחדול לחלוטין לאכול. ברגע שצריך לשמור על מינונים נכונים המטלה הרבה יותר מסובכת. אני לא חושב שיש הפרדה דיכוטומית בין השמנה לאכילה כפייתית, יש קשר בין שתי התופעות ואת צריכה למצוא את המקום בו את נמצאת ולטפל בו. אין טעם לעשות דיאטה רצחנית, לרזות כמה עשרות ק"ג ואח"כ לעלות מחדש במשקל. זה לא בריא הן ברמה הפיזית והן ברמה הנפשית. לכן אני מקבל את עמדת הדיאטנית שכדאי לשלב טיפול פסיכולוגי ודיאטני יחדיו. בברכה ד"ר אורן קפלן

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית