רוצה להיות בת

בני בן 4.3 שאל אותי היום ל"למה אני לא בת". הסברתי לו את ההבדלים בין המינים, ואז הוא ענה אני רוצה להיות בת כדי לשחק בברבי. הסברתי לו שגם בנים יכולים לשחק בבובות . האם זה מעיד משהו על התפתחות הזהות המינית שלו. עלי לציין כי הוא ילד עדין, מאוד נבון לגילו ורגיש. הוא לא נמשך למשחקי מלחמה. הוא מאוד אוהב משחק בבובות מיניאטוריות ומשחק איתם משחקים סוציודרמטיים נפלאים. בנוסף בשבוע שעבר הוא צייר שעון והפך אותו לדמות - הוסיף פנים וגוף וכו'. ואז צייר שמלה לשעון צבע את השפתיים באדום ואמר ציירתי שעונה. בכלל כל בע"ח הם נקבות (כלבה, תנינה, תמנונה וכו'). אני נשואה ובעלי עובד עד שעות מאוחרות. האם יש קשר לכך, כי נראה לי שהוא מזדהה רק איתי. אני מודאגת, מה עליי לעשות? אם בכלל. ושוב, האם זה מעיד על בלבול בזהות המנית

היי דפנה לא יודעת מה לענות לך מבחינה פסיכולוגית התפתחותית, את זה יעשה הדוקטור.. ובכל זאת אספר לך משהו. אחייני שיחק בבובות, רקם ועשה עבודות יד "נשיות" מדהימות. בזמנו נורא דאגתי... הוריו ממש לא. הם גם אמרו ש...מקסימום, את יודעת... היום הוא כמעט בן שלושים, גברי למדי, נשוי באושר ומצפה לילד. רינת

לעניות דעתי זה לא מעיד על בלבול בזהות המינית. כשהייתי ילדה הייתי לובשת את המכנסיים של אחי ואת הבגדים שלו והייתי עומדת מול המראה ומדמיינת שאני בן. הייתי משחקת כדורגל עם הבנים וכד' אין לי היום של בלבול בזהות המינית , אני יכולה רק להיזכר בשנים האלה ולחייך אבל לא להבין מדוע רציתי להיות בן.

דפנה שלום הדברים אינם מצביעים על בלבול בזהות המינית ואין לך מה לדאוג. אלו שאלות טבעיות מאוד לשלב ההתפתחותי של בנך. ענית לו תשובה טובה שמאפשרת לו לשחק בבובות, כדאי גם לקנות לו ברבי מאחר וכבר הביע את המשאלה לכך. זו לא הדרך בה מתפתחת בעיה בזהות מינית. בהחלט סביר שהוא עוסק כעת בשאלות הקשורות לבנים ובנות, אולי אומר משהו גם על ההבדל בין אבא לאמא. בנוגע לעבודה המאוחרת והקשר שלכם ההורים עימו, זה נושא שיכול לעמוד בפני עצמו שאם את מרגישה לא טוב עם מה שקורה כדאי לחשוב על זה ולטפל בזה, בלי קשר לדבריו ולהתפתחותה של זהותו המינית. בברכה ד"ר אורן קפלן

אני גבר בן 30. כילד, שיחקתי בבובות, הייתי עדין ורגיש, אמרתי לאמי שאני רוצה להיות בת, קשרתי לעצמי קוקיות, אהבתי לשחק בשיער של בנות כיתתי ו...כן...היום אני הומו, וטוב לי עם זה. שאלתך גרמה לי לחשוב על ילדותי. אני לא חושב שאם בנך נולד להיות הומו יש לך הרבה מה לעשות, מלבד לתמוך בו, ולא לתת לו להרגיש שונה משאר הילדים או אחיו/תיו. לפעמים, מתוך השוני והיחודיות שלו, הוא עשוי להרגיש בודד. אולי כדאי לדאוג שיעשה פעילויות שבנים 'רגילים' עושים, אבל רק כדי שלא ירגיש שונה! *לא* כדי לשנות אותו או להפוך אותו ל'נורמלי'! (אבא שלי ניסה להכריח אותי ללכת לחוג טיסנאות, זה לא עזר לו ורק רבנו על זה כל הזמן. בסופו של דבר - כילד - חזרתי לצייר, לכתוב שירה, להצליח בלימודים - כל הדברים שמתקשרים חברתית למשהו שבנות עושות). אל תקחי את תשובתי כמובנת מאליו. זה לא בטוח שבנך הומו. אבל מה שבטוח שאת צריכה לקבל אותו כמו שהוא. מאחל לך רק אושר וסיפוק. גיא

גיא שלום אני מבין את הקשר שאתה עושה בין רגישותך כילד להיותך הומוסקסואל כיום, יתכן שהוא גם קישור שנכון עבורך באופן אישי. עם זאת, אני לא חושב שאפשר ליצור קשר ישיר בין אופי המשחק והדיבור של ילד צעיר לזהותו המינית בעתיד. הומוסקסואלים רבים לא חוו את המשיכה למשחקי בנות בגיל צעיר, ובאותה מידה סטרייטים רבים כן חוו, וכך הלאה לגבי הצירופים השונים. הדבר החשוב בעיני הוא בדיוק מה שאתה כותב, לקבל את הילד כפי שהוא בדברים שהוא אוהב לעשות, בנטיותיו הרגשיות ובהמשך חייו גם בנטיותיו המיניות. לא כדאי לתייג ילד צעיר בגלל משפטים שהוא אומר או משחקים שהוא אוהב. צריך לתת לו להתפתח באופן טבעי בלי לחץ ובלי שיפוטיות ולסמוך על כוחותיו הפנימיים שיובילו אותו למקום הנכון ביותר עבורו. בברכה ד"ר אורן קפלן