ראיון לתואר שני

שלום, הייתי מבקש לדעת ביחס למיבדקים הנעשים במערכת הסינון הסופית של הקבלה לתואר שני בפסיכולוגיה קלינית. לאחר שעברתי את תנאי הסף הראשוניים של ממוצע הציונים המשוקלל וכן את הדרישה לקבלת המלצות ,עבודה מעשית וציון גבוה במיבחן המיתאם..הגעתי לשלב הראיון הכפול. הייתי מבקש לדעת מהם הפרמטרים הניבדקים בראיון הנל,האם אי המעבר של הראיון בשנה אחת מפחית במידה משמעותית את הסיכוי להתקבל בנסיון שני לאחר שנה.אילו אלמנטים משמעותיים עשויים להשפיע במידה רובה על הסיכויים לקבלה לאחר דחיה אחת? בתודה, יואב

יואב שלום אופי הראיון שונה בין אוניברסיטה אחת לשניה ואף בין מראין אחד למישנהו. באופן כללי הראיונות הן ניסיון להכיר את המועמד טוב יותר, את מידת המודעות העצמית שלו, את מידת הבשלות שלו לקראת לימודי תואר טיפול בפסיכולוגיה וכו'. מאחר ומי שמגיע לראיונות אחרי שעבר את ספי הבסיס שתיארת הוא בד"כ אדם ברמה גבוהה, הרי שההחלטה את מי לקבל אינה פשוטה. אי קבלה בשנה אחת לא מהווה בהכרח אינדיקציה לשנה שלאחר מכן, אבל זה די תלוי מהי סיבת אי הקבלה. אם מדובר בתחושה שהמועמד צריך לעבור עוד תהליך שינוי או בשלות, ואם באותו שנה אכן קרו תהליכים כאלה, סביר להניח שהראיון בשנה השניה יהיה יותר טוב או מבטיח מזה בשנה הראשונה. אם לא התרחש דבר בשנה הזו וכן אם יש אי התאמה למקצוע, סביר להניח שתוצאות הסיבוב השני תהיינה כמו של הראשון. מדובר בתהליך ארוך ולא פעם מתסכל. ישנם מועמדים רבים, התנאים לקבלה בשמים ולכן יש מידה רבה של עמימות ואי וודאות בכל מה שקשור לקבלה. במידה ויש רצון להפוך לפסיכולוג קליני, אני מציע לא להתייאש גם לאחר דחיה, לפחות בשנה הראשונה. כדאי לנסות ולהגיש מועמדות בשנה שלאחר מכן בכל האוניברסיטאות שיש וכן לשקול פניה לטיפול/ייעוץ פסיכולוגי כדי לבדוק הן את ההתאמה למקצוע והן את המיומנויות האישיות שכדאי לעבוד עליהם לקראת הכניסה למקצוע טיפולי. בברכה ד"ר אורן קפלן