בן זוג הסובל מדיכאון מז'ורי :-(

שלום לכולם. אני גבר בן 30 ובן זוגי בן 47. לאחרונה הוא אובחן כסובל מדכאון מז'ורי (major depression).הוא מטופל בCELEXA . לא ציפיתי שזה יהיה גן של שושנים, אבל החלטתי לא לתת לזה להפריד בינינו, ולנסות לתמוך בו ככל יכולתי. עוד פרט חשוב: כרגע, באופן זמני, אני מקווה, אני גר בישראל והוא באירופה. יש לי אפשרות להפגש איתו מדי כמה שבועות, ואנו משוחחים בטלפון ומחליפים מסרים מיידים מספר פעמים ביום. הבעיה: למרות החלטתי לתמוך בו, פעמים רבות אני מרגיש שאני לא יכול יותר! נמאס לי להיות "אחיו הגדול", ולהיות החזק, המבין, הסבלני, והקשה מכל: להדחיק את הצרכים הרגשיים ש ל י . למשל, אתמול התקשרתי ושאלתי אם הוא אוכל ארוחת ערב לבד. היה נדמה לי שיש שם מישהו איתו, ולמרות שהכחיש, שאלתי שוב. זכיתי להתפרצות געשית מצידו. הסתבר שהוא באמת היה לבד, אבל הוא הרגיש שאני מאשים אותו בחוסר אמינות, וזה פגע בו נורא. אני מוצא עצמי במצבים כאלה על בסיס יום-יומי, ואני - כמו שאמרתי- מבין שהוא בתקופה קשה וכו', אבל המשאבים הרגשיים ש ל י אוזלים. אין לי עם לדבר: חבריי הטובים שונאים אותו ורואים בו שקרן ואומרים שהוא לא טוב בשבילי. אני יודע שהם טועים, אבל קשה לי לחיות לבד עם זה - אני מרגיש כמו אישתו של ראסל קרואו בA BEAUTIFUL MIND. האם מישהו מצא עצמו במצב דומה? בבקשה...נדבו לי עצות...אין לי עם מי לדבר.... תודה יריב

יריב שלום אדם שחי במחיצת אדם בדיכאון סובל לא מעט קשיים. יתכן שהמרחק ביניכם דווקא מפחית את החיכוך והקושי, אם כי הוא יוצר גם קשיי תקשורת כמו זה שאתה מתאר. השאלה האם זה רק הדיכאון והאם יש אין משהו שקשור לאישיות של שניכם ולמשהו שהוא מעבר לדיכאון. שווה לחשוב על זה כי לפעמים קל יותר לשייך את הקשיים למשהו חיצוני לקשר. דיכאון היא מחלה שניתן לטפל בה הן פסיכולוגית והן תרופתית. אני מצרף מאמר על דיכאון ויש לצפות לשיפור משמעותי תוך מספר שבועות. http://www.psychologia.co.il/dep4not.htm בברכה ד"ר אורן קפלן