התאמה בין מטפל למטופל

ד"ר אורן קפלן שלום! אני בטיפול פסיכולוגי כבר שלוש שנים. בזמן הטיפול הייתה תקופה שהרגשתי טוב אבל אחר כך באה ירידה ושוב אני מדוכאת . לאחרונה עלתה בי מחשבה שכבר עלתה לי בעבר מספר פעמים בשלוש שנים אלו והיא שאולי אני צריכה לפנות למטפל אחר. אני מרגישה שאולי אין התאמה בני לבין המטפלת שלי . דברנו על זה מספר פעמים היא לא כל -כך עונה לי בנושא ,היא רק מדברת על זה שאני מחפשת בה דברים שחסר לי ואני מחפשת גם בקשרים אחרים שיש לי עם אנשים. קשה לי לדעת האם הקושי שלי איתה הוא בגלל חוסר התאמה בנינו או בגלל איזה שהוא משהו שקשור אלי שיכול לחזור על עצמו עם מטפל אחר. כשהיתי בתיכון הייתי בטיפול שנמשך שנה - בו הרגשתי יותר בנוח עם המטפלת שלי והיה לי יותר כייף לבוא לפגישות . מצד שני הטיפול הייה יותר שיטחי ולא דברנו על דברים כואבים ויכול להיות שזו הסיבה שהיה לי יותר נעים לבוא לפגישות. אני אשמח אם תתן לי כלים לדעת האם יש בעיה של חוסר התאמה בני לבין המטפלת. האם יכול להיות שלעולם אני לא ירפה מהדכאון שלי? בנתיים טיפול של שלוש שנים לא ממש עוזר... אני כבר לא יודעת מה לעשות כדי להרגיש יותר טוב. תודה יעל

אין לי מושג מה התשובה ומה הקריטריונים. אני יכולה רק לספר לך ששאלתי - וסבלתי מאד - ונכון להיום אני שמחה שלא האמנתי לעצמי בכמה נקודות קריטיות שחשבתי שאי אפשר יותר. שהטיפול ממש גרוע ושאין התאמה. אז איך פתאום יש? קצת נזילים הדברים כנראה, וכנראה שיש מעט שחור ולבן. אולי לפעמים ממש אין התאמה, ולפעמים יש איזו התאמה ממש טובה, אבל ברב המקרים אני מניחה שזה פונקציה גם של התאמה, וגם של ציפיות, היכרות, ניסוי וטעייה וכו' שלא לדבר על כך שאולי שלבים שונים במהלך הטיפול מספרים בעצמם את הסיפור שלך עבורך בלי מילים אלא בהמחשה... בכל מקרה, אחד הדברים שבכל זאת שמעתי מכמה מקורות, כולל מד"ר אורן קפךן, והיה לי הגיוני, הוא לשאול לגבי החיים עצמם. איך ההשפעה על החיים. חשוב לנסות להתבונן באופן כמה שיותר פקוח עיניים על החיים ולשאול האם יש בהם תזוזה. אני אפילו לא אומרת תזוזה חיובית, כי אולי קשה להעריך זאת, אבל תזוזה. ומשום שאת כבר כמה שנים בטיפול, אולי כן הייתי שואלת - האם יש שיפור. האם משהו בחיים שלך הפך במהלך התקופה הזאת ליותר טוב. את כותבת שלא, אבל האם זה נראה לך כך כל הזמן או שיש גם תקופות שבהן את מרגישה שיש שיפור? אני שואלת כי אני מכירה את עצמי, מספיק כמה ימים של משהו כדי שאני אכנה זאת "תקופה" ואכליל על כל שאר הזמן... בנוסף אם נשארת בטיפול עם מטפלת זו שלוש שנים, אני חושבת שזה משהו שיש לו משמעות. האם במהלך השלוש שנים היו תקופות אחרות שבהן חשת שיש התקדמות? שאת שמחה שאת איתה ולא אצל מישהו אחר? אבל, אולי יש לך איזו אינטואציה שאומרת לך שאת זקוקה למשהו אחר, אבל אני מטילה ספק שיהיה לך קל למצוא אותו אצל מטפל או מטפלת אחרים. אולי זאת איזו מים פנטזיה שיש מישהו שיכול להיות נכון בשבילנו, להושיע אותנו וכו'. אז מכיון זה יכול להיות שאת זקוקה לעוד משהו בנוסף לטיפול כדי לשפר את המצב... משהו מתוך החיים עצמם - אולי עניין או משהו שנותן מוטיבציה? פעילות גופנית, או בטבע, אור שמש, ואפילו (בשבילי זה אפילו...) תרופות נגד דכאון. אבל לא הייתי משקיעה הרבה אנרגיה בלחפש טיפול אחר.

יעל שלום אני חושב שתשובתה של לילה תוכל לעזור לך. בסופו של דבר זו החלטה שלך שאף אחד לא יוכל לקחת במקומך. יש אפשרות שהקושי בקשר הטיפולי קשור לקשיים שלך מחוץ לטיפול ואז זה אפילו יכול לשמש בסיס למציאת פתרונות. יש אפשרות נגדית שבאמת קשר טיפולי אחר יכול להועיל יותר. אגב, אחרי שלוש שנים של היכרות יתכן שגם אם תיאורטית יש בעולם מטפל שהיה יכול להיות מתאים יותר, עצם ההיכרות העמוקה מכפרת על בעית ההתאמה. ההתלבטות מהסוג הזה מאפיינת בד"כ לא רק את הקשר הטיפולי אלא היבטים נוספים של החיים, וכדאי תמיד לראות את הקשר הזה ולנסות לעשות את החיבורים. הם יקלו עליך לקבל את ההחלטה. איך שלא נסתכל על זה חשוב שהדברים יעלו בטיפול וכל כיוון שתבחרי יהיה לאחר הבנה מעמיקה ועיבוד של הדברים בטיפול. בברכה ד"ר אורן קפלן