מצב חדרתי דיכאוני

מכתב זה מופנה לפסיכאטר פסיכולוג ולכל מי שיכול לעזור אני בוחר להשאר בעילום שם אני בחור שמתקרב לגלי 30 וסובל כבר 12 שנה מחרדות דיכאונות ומחשבות כפייתיות. לאחר סיום לימודי בתיכון התפרץ אצלי מצב חרדתי דכאוני. אני נמצא בטיפול הרבה שנים וכל המטפלים שלי (בינהם הפסיכולוג והפסיכאטר), טוענים שאני בחור חכם מאוד עם נתונים ויכולות גבהוהת מאוד (הרבה מעל הממוצע). בעבר (לפני שפרץ המצב חרדתי דכאוני) הייתי ספורטאי מצטיין (כדורסלן מצטיין), עסקתי הרבה בספורט (בעיקר בכודרסל), הוצאתי בגרות מלאה בבית ספר שנחשב בתקופתי לאחד מהתיכונים הגבוהים והיוקרתיים ביותר בארץ, והייתי בחור טוב,נחמד,וחיית י חיים רגילים כמו כל נער, אך הייתי מאוד מופנם(לא מראה לסביבה מה שאני מרגיש מבפנים). האבחנה של אני המקצוע המטפלים בי היא: שהבעיה שלי היא פחד (פוחד מהחיים)!!!!!!. לאורך כל התקופה (12 שנה אחרונות) אני לא מצליח לצאת מהמצב שנוצר (מה עוד שאני מטופל גם פסיכולוגית וגם תרופתית), אני לא מצליח לעבוד, ללמוד, ולממש את הפוטנציאל הגבוהה שיש בי. חלק מהכאב הגדול הוא שבחור כזה לא מצליח להשתלב בחיים. (כהערת ביניים גם שאני נפגש עם הפסיכולג והפסיכאטר יש להם ממש דמעות בעיניים). מבחינה חיצונית אני נראה טוב (וזאת אני לא אומר כדי לחפות על המצב - הרבה בחורות מסתכלות עליי ורוצות אותי), אבל כנראה שמפאת הפחד,רגישות היתר וחוסר הביטחון שנוצר כתוצאה מהתפרצות החרדה והדיכאון אני לא מסוגל מחבחינה מנטאלית להתמודד איתן ואני רוצה מאוד שתיהיה לי חברה. לאור ההכרות שלי עם הפסיכולוג שמטפל בי כבר הרבה שנים ישנה טענה שבחורה פשוט יכולה להוציא אותי מכל המצב. (אני יודע שמאוד לא ממולץ ליצור קשר עם המין השני כשיודעים ששתי בני הזוג נוטלים או נטלו תרופות פסיכיאטריות ,כי אז ישנו סיכוי שגם הילדים יצאו עם בעיות נפשיות). אני בחור טוב,ישר, לויאלי, הגון , רגיש מאוד, פגיע מאוד , עם "לב זהב", ועם נתונים ויכולות גבוהות מאוד. אני מבקש עזרה וייעוץ מכל מי שרק יכול לעזור.

שלום השאלה המרכזית שאתה שואל היא כיצד להתחיל לחיות את החיים עצמם, ואתה שם בראש הרשימה את השאלה כיצד ליצור קשר זוגי. הייתי מציע לך לנסות להתחיל להתכתב דרך האינטרנט עם אנשים, גברים ונשים, במצבך, דרך מספר פורומים ואתרים שעוסקים בנושא. האינטרנט הוא כלי די נוח כי אינך חייב להיחשף באופן מלא, יש בו מרכיב אנונימי שחשוב לך, ואתה יכול לנווט את ההתקרבות לאט לאט. צריך להתחיל ממקום כלשהו וזה נראה מקום נוח לשם כך. בברכה ד"ר אורן קפלן

היי אתה יכול לפרט קצת יותר על המצב שלך, כלומר כיצד זה בא לידי ביטוי בחיי היום יום? תודה