מורכב
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
שמי יעל ואני נשואה 12 שנה ונולדו לנו שתי בנות אחת בת 10 והשניה בת 11. לפניכחצי שנה נולדו לבעלי תאומים מרומן. אני נמצאת במערבולת נוראית לא יודעת כיצד לנהוג והאם כדאי לספר לבנות על המצב החדש בחיינו? נכון לעכשיו אנו חיים יחד אני ובעלי והוא לא בקשר עם אותה הבחורה וגם לא ראה את הילדים אנו נמצאים כרגע בהליך משפטי של אבהות ובדיקה (למרות שבעלי בטוח שאלה הם ילדיו) בעלי בחר להיות בבית איתנו ולא איתם, אבל הוא מתלבט לגבי הכרה בילדים (לא מבחינת אבהות )אלה מהבחינה של ביקורים וקשר שוטף איתם וזאת מפני שהוא לא רוצה להיות איתה בקשר למרות שאני מאוד מעודדת אותו לכיוון של קשר עם הילדים ומסביר ה שבמידה ולא יהיה איתם בקשר יהיו השלכות קשות על הילדים מבחינה נפשית. אנו מאוד מתלבטים וכמובן אני מפני ששאני לא רוצה ללחוץ יותר מדי מפני שגם אני עדיין לא יודעת איך להתנהג מה לעשות?
יעל שלום, מדבריך ניכר בילבול רב וקושי בלהחליט מה צריך לעשות, מה כדאי לעשות ומה את ובעלך, שניכם יחד וכל אחד לחוד, רוצים לעשות. אם אני אנסה לרגע להסתכל על הסיטואציה מהזוית שלך, זו נראית לי משימה נורא קשה. מצד אחד, קיים כל נושא הבגידה של בעלך בך, שלא הזכרת במאום אך בטוחני כי הוא השפיע, ומעלה רגשות שונים ומעורבים. מצד שני, כאמא את רואה את טובת הילדים וכך מסוגלת לעודד את בעלך להיות בקשר עימם (עם ילדיו מ"הרומן"), על אף שהקשר הזה יחייב גם את המשכיות הקשר של בעלך עם האשה שאיתה היה ברומן ברמה כזו או אחרת. מצד שלישי, את ערה למצוקתו של בעלך בהתלבטות האם להכיר בילדיו ולקיים קשר עימם, ומוכנה לשים את עצמך עם כל הרגשות הקשים שלך, ולהיות לו לעזר בחיפוש אחר פתרון/תשובה/החלטה. אין לי אלא לומר לך כי ניכר שאת אישה אמיצה עם כוחות רבים. על אף הפגיעה בך, את מסוגלת לסלוח (כך לפחות נראה), ועוד יותר מכך לעזור, לסייע ולתמוך. למרות זאת, ישנם בסיפור הזה הרבה חלקים לא ברורים ולא גמורים, אם ביחסים שלך עם בעלך ולהיפך, אם ביחסיו עם ילדיו החדשים ובהתלבטויות שלו סביב הנושא וכו'. להערכתי עליכם לחשוב על פניה לטיפול או ייעוץ זוגי ולו רק כדי לעשות אתנחתא קלה בכל ההחלטות ולהסתכל כל אחד מכם לרגע על עצמו ובאיזה מקום הוא עומד ביחס לבן/בת זוגתו/זוגה, מה הוא מצפה, מה הוא מבקש וכו'. אני מקווה שזה רק יעשה לכם טוב. בהצלחה, טלי פרידמן.
שלום, יעל אכן מצב מורכב ומסובך. קשה לענות על שאלתך בגלל מורכבות המצב. ראשית - בקשר להתלבטות שלך אם לספר לבנות - נראה לי שעדיף לחכות עד שאת ובעלך תחליטו את סוג הקשר שבעלך רוצה לקיים עם התאומים ועם אימם. שנית - נראה לי מאופן תאורך שאת ובעלך החלטתם שאתם רוצים להמשיך לחיות יחד. כמו כן, נראה לי שאת לוקחת אחריות על כל הצדדים. המידה בה הילדים של בעלך (במידה והם ילדיו) יפגעו תלוי גם באמא שלהם, בציפיות שלה מהאבא של הילדים (בעלך) ובקשר שבין בעלך ואם הילדים. בעלך לא יוכל להיות בקשר עם הילדים בשלב זה בלי להיות בקשר עם אימם. המידה בה הילדים יפגעו תלוי בעיקר בהורים ובמידה והרגשות והיחסים יוכלו להיות מבוררים ומעובדים. אני ממליץ לפנות למטפל זוגי כדי שיוכל לעזור לכם בהתלבטות, בעיבוד הרגשות ובהחלטות. בברכה, אמיר