בעיה

שלום, אני יודעת שזה לא המקום לשאלה מסוג זה, מפני שזהו פורום פסיכולוגיה ולא פורום לבעיות חברה ותעסוקה, אך החלטתי להפנות את השאלה לכאן מכיוון ואני רוצה לקבל תשובה טובה ולא תשובה של הפנייה ליעוץ כפי שבד"כ קורה בפורום חברה ותעסוקה... טוב, אז שאלתי היא כזו ולדעתי היא מתאימה גם מבחינה פסיכולוגית: אני בחורה צעירה בתחילת שנות העשרים לחיי ובתחילת דרכי המקצועית ובכלל... לפני כמה חודשים הכרתי בחורה לעבודה ולחברות. עבדנו ביחד בצורה עצמאית וגם התחברנו מאוד. ידעתי שלה למשל אין כל כך חברים והרגשתי שאני חברה שלה כמו שהיא חברה שלי ושאין מצב שהיא "מעלי" בנושא של עבודה. לאחרונה נסדק הקשר עקב חיכוכי עבודה וכך גם החברות נהרסה. אני יודעת שאין כזה דבר להיות חברים וגם להיות שותפים לעבודה, אבל זה זרם בצורה כל כך יפה שגם אחרים התפעלו. עכשיו זה כבר גמור ככל הנראה ואני מרגישה למען האמת כאילו מה שהיא עשתה היה פשוט לתקוע לי סכין בגב. אחרי כל מה שעשיתי בשבילה, השקעתי בשבילה את כל כולי והיא לקחה את זה בצורה כפוית טובה. שלא לדבר על כמות הזמן שהשקעתי עבורה... על כל פנים, כעת היא רואה בי רק יחסים של "עובד-מעביד" אף על פי שזה לא היה ככה מכיוון ומלחתחילה עבדנו כשותפות, כעבודת צוות והיא התחברה איתי בצורה כזו נפלאה שלא היה נגלה לעין העובדה שיום אחד היא פתאום תפנה אלי את הגב. ברמת העיקרון, אני לא מרגישה שאפשר לתקן משהו, כי זה לא רק שצד אחד מנסה לתקן, זה אמור להיות הדדי, אבל יש לה כל מיני בעיות שלדעתי היא מעדיפה להדחיק אפילו על חשבון פגיעה באחרים. אני יודעת שהסיבה לכך שאין לה חברים טמונה בעובדה שהיא אוהבת להיות בשליטה ולקחת שליטה על אחרים, וגם כל מה שהיא רואה זו רק עבודה עבודה עבודה. ואין בזה שום רע, גם אני בכיוון הזה, אך להבדיל ממני, אין לה שום רגש כלפי חברות, או אנשים וגם לפי הסיפורים שלה ושל אחרים, הבנתי שפשוט אנשים נפגעו ממנה עקב החסרונות האלה שלה ועוד. הנושא קצת מורכב, בסה"כ מדובר בבחורה המבוגרת יותר ממני, ואמורה כביכול להיות בוגרת אך ברגע שהכל מתפוצץ היא מתנהגת כמו ילדה קטנה שלקחו לה את הגלידה. לכן אני חושבת שאין מה לעשות בנידון, כנראה שלמדתי עוד שיעור בחיים ואולי עדיף להמשיך הלאה. אם כך מהי בעצם שאלתי? מכיוון וככל הנראה נאלצתי ללמוד עוד שיעור בחיים, וכנראה עלי להמשיך בחיי, אני מניחה שיש לי עוד הרבה מה ללמוד ואני עוד צעירה ואולי קצת נאיבית לעיתים, אני מרגישה שאני לא כל כך יודעת כיצד עלי להמשיך למשל בלהכיר אנשים חדשים: בין אם זה דרך עבודה או "סתם"... ז"א, אני לא יודעת אם אפשר לסמוך עליהם, ומה כדאי לחלוק עמם בצורה כזו שלא תבוא אלי בהפוכה ביום מן הימים. יש לי חברים וותיקים שהם חברי הטובים ביותר, אך ברמה של להכיר אנשים חדשים, ובמיוחד כאלה שאני מתקרבת אליהם- זה תהליך. יש לי ידידים שאני מדברת איתם, ואנחנו אפילו מאוד קרובים מבחינה ידידותית, אך שאלתי יותר מתרכזת ברמת החברות שהיתה לי עם הבחורה בהקשר לעתיד: כיצד אוכל לדעת בהווה שהאנשים שאני מתחברת אליהם הם לא כמו הבחורה ההיא, כיצד אוכל לדעת אם אוכל לסמוך עליהם, או האם הם "בסדר"... אני לא יודעת כעת כיצד לנהוג. הכרתי בינתיים עוד אנשים והתחברתי לעוד אנשים מבחינת עבודה גם כן, ואני קצת חוששת מהמצב שזה עלול להגיע אליו. בסה"כ יש לי אינטואיציה ממש טובה, אבל לעיתים האינטואיציה עלולה לבגוד... אז מה לעשות?

אה עוד משהו חשוב... הקשר ביני ובינה נותק ואנחנו כרגע לא מדברות ולא עובדות ביחד יותר.

ראשית אני חושבת שאני מדברת בשם כמעט כל אחד בפורום הזה, כשאני אומר לך שישנם הרבה אנשים שנכווים ועוד הרבה אנשים שאת עוד תכווי מהם. מה שאת מחפשת זו מעין מסננת שכזו שתגרום לך להבדיל בין אנשים שכדאי שתכניסי אותם לחיים שלך לבין אלו שעדיף שלא. צר לי לומר לך אבל בהחלט אין דבר כזה. הלוואי. אבל אל תתיאשי ישנם הרבה דברים שתוכלי לעשות. הדבר הראשון שאני מציעה לך לעשות זה קודם כל לשמור על המעגל הפרטי שלך. כלומר כשאת מתחילה להכיר חבר/ה אל תתחברי איתו במהירות ותחשפי את כל סודותייך. מעבר לכך תמיד תנסי לבחון אם גם האדם השני משתף פעולה. דבר נוסף שאפשר לעשות הוא להיעזר בקרובים אלייך. את אמרת שיש לך חברי ילדות מאוד טובים מידי פעם תשמעי לעצתם. תספרי להם על האדם שהכרת, היחס שלהם יהיה הרבה יותר אובייקטיבי. מעבר לך אני מאמינה שבמשך הזמן את תדעי לבחור את האנשים שיעשו לך טוב בחיים. המסננת הזו שדיברתי עליה רוקמת עור וגידים עם הגיל. פשוט ללמוד תמיד להמשיך הלאה ותמיד להפיק את מירב הלקחים ממה שקורה. כי מה שלא הורג אותנו מחזק אותנו. מקווה שהצלחתי להכל על כאבך

נעמה שלום אין לך כלי אחר מלבד האינטואיציה שלך, כל דרך אחרת שתנסי להפעיל תכלול גם היא סיכון לטעויות. מה שניתן זה לחדד את החושים ולפעול עם אינטואיציה משודרגת, וזה מה שקורה באופן טבעי לאורך החיים. מצד שני את צריכה להיזהר שלא תהפכי לחשדנית מידי בגלל חוויה לא נעימה שקרתה לך הפעם. בהחלט אפשר לשמור על חברות בשילוב עם עבודה, רק שאולי צריך לתכנן זאת בצורה טובה כדי למנוע תקלות. הייתי מציע לבחון את העניין ע"פ קריטריון פשוט. במידה וזה אירוע חד פעמי שאיננו מוכר לך ולא מתרחש לעיתים קרובות נסי להתייחס לזה ככזה ולא להכליל ממנו לסיטואציות נוספות. מצד שני, אם את מזהה דפוס שחוזר על עצמו בצורה כזו או אחרת אז יש בעיה ביחסים הבין אישיים שצריך לטפל בה. במקרה כזה כן מומלץ לפנות לייעוץ כי יתכן שאינך רואה את התמונה המלאה והאובייקטיבית. בברכה ד"ר אורן קפלן